משפחתה של החיילת דנית כהן ז"ל, שנרצחה בבסיס אורים, מקימה חדר מוזיקה – וקוראת לציבור לסייע
דנית כהן, בת 19 משדרות, נפלה בשבעה באוקטובר בבסיס אורים, שם שירתה כסמב"צית בפיקוד העורף. בשעה 8:30 בבוקר, כאשר מחבלים חדרו לבסיס, נקטף חייה של צעירה שלא חשבה על עצמה – אלא תמיד על אחרים.
מאז האסון, הוריה של דנית חיפשו דרך להנציח את ביתם הבכורה. הבית שבו גדלה, מלא שמחה ואור, הפך בן רגע לשקט וריק.
"פעם כל שישי היה כאן שמח, מלא אורחים, מוזיקה, צחוק. היום שומעים רק את השתיקה", מספרת חנה, אמה של דנית.
ביום שנודע על נפילתה, המשפחה לא הסכימה להתפנות מהעיר – אף על פי שהמחבלים עדיין הסתובבו ברחובות שדרות.
"רציתי לשבת עליה שבעה בבית שהיא גדלה בו. רציתי שיכבדו אותה", אומרת חנה. עיריית שדרות התגייסה מיד לסייע, אזרחים מכל הארץ שלחו אוכל ושתייה, והבית התמלא באהבה – אבל גם באובדן קשה מנשוא.
לאחר ימי האבל, פנתה אליהם ארגון "לזכור לנצח", ושאלה איך יוכלו לעזור להנציח את דנית. חנה סיפרה על אהבתה של דנית למוזיקה – היא ניגנה בכינור, רקדה בחוג היפ-הופ, ותמיד שמחה לשיר ולשמח אחרים. מכאן נולד הרעיון: חדר מוזיקה על שמה של דנית, שייפתח בלב שדרות – מקום שיאפשר לילדים ובני נוער ממשפחות מעוטות יכולת ללמוד ולנגן, במחיר סמלי ובכבוד.
גרשי קורניצר, מנכ"ל ארגון "לזכור לנצח", אומר: "דנית הייתה ילדה שכולה לב אחד גדול. היא אהבה מוזיקה, אבל עוד יותר אהבה אנשים. דרך חדר המוזיקה שנקים, דנית תמשיך לגעת בלבבות – בדיוק כמו בחייה. זה יהיה מקום של אור, של תקווה ושל אהבה. אני קורא לכל מי שמאמין בטוב להצטרף אלינו ולסייע בהגשמת החזון."
"הערכים שדנית גדלה עליהם היו אהבת האדם, הכלה, ונתינה בלי לבקש תמורה", מספרת חנה. "בבית שלנו תמיד קיבלו כל אדם – לא משנה דת, עדה, מין או דעה. ודנית, כבר מהבית, ספגה את זה".
אפילו בבסיס, דנית ביקשה מאמה שתשלח לה מצרכים – לא לעצמה. רק לאחר מותה נודע לחנה כי דנית נהגה להכין מארזים יפים עם מוצרי היגיינה, ולחלקם לחיילים שאין בידם. "היא לא רצתה שידעו שזאת היא, כדי שלא יתביישו. אבל החיילים ידעו – ורק אחרי נפילתה סיפרו לי, איך דאגה להם מבלי לבקש דבר".
כעת, המשפחה מקווה להגשים את החלום ולבנות חדר מוזיקה שיישא את שמה של דנית – ואולי בעתיד אף להפוך אותו לבית ספר למוזיקה בשדרות עבור כל ילדי העיר, מכל קצוות האוכלוסייה. מקום של חום, אכפתיות ושמחה – ממש כמו דנית.
המשפחה פונה לציבור הרחב בקריאה מרגשת לסייע בהקמת הפרויקט – לתרום, להפיץ ולעזור להנציח ילדה שכולה הייתה אהבה ונתינה.
דנית הותירה אחריה שבעה אחים ואחיות, והם, יחד עם הוריה, נחושים להמשיך את דרכה – דרך של לב פתוח, יד מושטת – ומוזיקה שנוגעת בלב.
