בשנים האחרונות, כלבי שירות הפכו לאחד הכלים היעילים ביותר בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה, בעיקר בקרב לוחמים. הכלבים, שאומנו במיוחד, מספקים תמיכה רגשית, מזהים מצבי מצוקה ומסייעים במניעת התאבדויות. נתונים מהשטח וממחקרים מעידים כי ליווי של כלב שירות הוא כלי משמעותי ויעיל בהפחתת סיכון לפגיעה עצמית.
הכלבים הללו הם לא רק חיות מחמד, הם קו הגנה אחרון.
אלא שלאחרונה נכנסה לתוקף תקנה חדשה שמחייבת את כלבי השירות הללו לשאת אפוד ייעודי, המסמן אותם כ"כלבי שירות". תקנה שנועדה להקל על זיהוי הכלבים ולאפשר להם להיכנס למקומות ציבוריים, אך בפועל יוצרת קושי עצום עבור הלוחמים עצמם.
"האפוד שמולבש על הכלב הוא לא רק אמצעי זיהוי, הוא תו תקן שמסגיר את המצוקה של הלוחם. הוא הופך את הלוחם לשקוף ופוגע בפרטיותו בצורה אנושה", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ יצחק קרויזר. לדבריו, "לוחמים רבים, שזקוקים נואשות לעזרה, פשוט נמנעים מלקחת כלב שירות רק בגלל הבושה והחשש שיתויגו ויקוטלגו על ידי החברה. זה פוגע להם בטיפול ומעמיד אותם בסכנה".
לנוכח המצב, פנה ח"כ קרויזר לשר העבודה והרווחה, יריב לוין, בבקשה דחופה לשנות את התקנה. הצעתו פשוטה והגיונית: במקום לחייב אפוד באופן גורף, לאפשר לבעל כלב השירות להחליט אם לסמן אותו. ובמקומות שבהם נדרש אישור כניסה, יוכל הלוחם להציג תעודה רשמית המאשרת כי כלבו הוא כלב שירות, בדומה לנהלים הקיימים עבור בעלי מוגבלויות אחרים בישראל.
פתרון כזה יאפשר לשמור על כבודם ופרטיותם של הלוחמים, וחשוב מכך יעודד אותם להשתמש בכלי הטיפולי המציל חיים הזה.