פרופ' מוטי גולני, בן 71 מגבעת אלה, נהרג אתמול (שישי) לאחר שענף עץ קרס עליו במהלך טיול בחניון חרובים שבנחל השופט. בתאונה נפצעו גם אישה כבת 40 ותינוקת בת ארבעה חודשים באורח בינוני. השלושה פונו לבית החולים רמב"ם, שם נקבע מותו של גולני.
גולני היה מההיסטוריונים הבולטים בישראל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן. מחקריו התמקדו בשאלות של מוסר, זיכרון, פוליטיקה ומלחמה בהיסטוריה של היישוב ושל מדינת ישראל, במיוחד בתקופת המנדט הבריטי.
מקרן מנדל נמסר כי היא "מודיעה בהלם על פטירתו של מוטי גולני בעקבות פציעתו באסון הנורא בנחל השופט. פרופ' גולני היה בשיא עשייתו המחקרית והאינטלקטואלית והיה דמות מפתח בקרן מנדל ישראל בפיתוח תחום החשיבה ההיסטורית ולימודי הזיכרון, ככלי ללימודי החברה בישראל. הוא זכה לאחרונה בפרס הנשיא וראש הממשלה על ספרו הביוגרפי על חיים ווייצמן.
"פרופ' מוטי גולני הוא היסטוריון וביוגרף, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. עיקר עניינו המחקרי בשאלות של מוסר, זיכרון, פוליטיקה ומלחמה בהיסטוריה של היישוב ושל מדינת ישראל. הוא מתמחה בתקופת המנדט בפרספקטיבה של הקשר הציוני-בריטי, והקים פורום החוקרים הישראלי של חוקרי המנדט.
"מחקריו שינו את האופן שבו נתפסת תקופה זו בשיח המחקרי והציבורי מספריו: "תהיה מלחמה בקיץ, על הדרך למלחמת סיני, 1956" (1997); "ציון בציונות, התנועה הציונית, ישראל וירושלים" (2000); "מלחמות לא קורות מעצמן, על זיכרון, כוח ובחירה" (2002); "ימים אחרונים, המנדט, פינוי ומלחמה" (2009); "הנציב האחרון, הגנרל סר אלן גורדון קאנינגהם" (2011); "עצמאות ונכבה, עם עאדל מאנע, שני נרטיבים של 1948" (2011); (2013) "Palestine Between Politics and Terror, 1945-1947"; הוא כתב יחד עם פרופ' יהודה ריינהרץ את הביוגרפיה של חיים וייצמן בשנים 1952-1922 (2020).
