ממצאים חדשים שפורסמו הבוקר (שלישי) בדוח משרד הבריאות לשנת 2024 מציגים תמונת מצב מדאיגה: שיעור העישון בישראל נותר גבוה ועומד על 20.5% מהאוכלוסייה הבוגרת – גבוה בכ-30% מהממוצע העולמי. הדוח מבוסס על סקרי עומק שנערכו לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ונערך בשיתוף המחלקה לחינוך וקידום בריאות והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם).

פערים חדים בין מגזרים – והובלה מדאיגה בקרב בני נוער
הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בין מגזרים שונים:

בקרב גברים ערבים, שיעור העישון עומד על 40.3% – פי שניים מהחברה היהודית.

כ-25% מהלא-מעשנים דיווחו על חשיפה לעישון כפוי, כאשר שיעורי החשיפה באוכלוסייה הערבית כפולים לעומת המגזר היהודי.

בקרב בני הנוער המצב לא פחות חמור:

הסיגריה האלקטרונית היא המוצר הראשון שבו התנסו כ-53% מהמתנסים בעישון.

88% ממעשני הנרגילה, 82% ממעשני הסיגריה האלקטרונית ו-45% ממעשני הסיגריות הרגילות צורכים מוצרים בתוספת טעמים.

סקר ראשון מסוגו שנערך בקרב צעירי המגזר החרדי גילה ממצאים מטרידים:

54% מהתלמידים בישיבות תיכוניות חרדיות התנסו בעישון.

80% מהנוער החרדי הנושר בגילאי 17–12 התנסו במוצרי עישון.

המאבק בעישון – צעדים חדשים בדרך
משרד הבריאות ממשיך לקדם מדיניות למאבק בעישון, בשיתוף פעולה עם משרדי החינוך והאוצר, קופות החולים, צה"ל, רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית. הפעילות כוללת:

תוכניות הסברה וחינוך.

סדנאות גמילה מעישון בקהילה.

יצירת סביבות עבודה ולמידה נקיות מעישון.

מעקב ייעודי באוכלוסיות בסיכון.

לראשונה בישראל, יתווספו אזהרות גרפיות לחפיסות מוצרי עישון – לצד האזהרות המילוליות הקיימות. התקנות החדשות יחולו גם על סיגריות אלקטרוניות, נרגילות, טבק לגלגול, ולעיסה.

סיכום
הדוח מבהיר כי חרף המאמצים, ישראל עדיין רחוקה מהיעד הרצוי. שיעורי העישון הגבוהים, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובני נוער, מחייבים טיפול מערכתי רחב יותר – בדגש על מניעה מוקדמת, אכיפה רגולטורית וחינוך מתמשך.