רזי אבו סבלאן, כרוז במסגד שעבד במשרד הפנים מעל 25 שנה, הורשע והודח מתפקידו בעקבות הרשעתו בהסעת שוהים בלתי חוקיים, ביניהם שניים בעלי רישום ביטחוני. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה גזר עליו פיטורים מידיים והרחקה מהשירות הציבורי למשך 4 שנים, לאחר שקבע כי "מדובר בפגם מוסרי עמוק" במעשיו.
בשנת 2021, בעוד ישראל עדיין מתמודדת עם השלכות מבצע "שומר החומות", רזי אבו סבלאן, עובד משרד הפנים, הסיע ברכב ההסעות שבבעלותו 8 נוסעים, כשמתוכם 4 היו תושבי האזור שלא החזיקו אישורי תעסוקה או שהייה בישראל. חומרת המעשה הוחמרה בשל העובדה שלשניים מהשוהים הבלתי חוקיים היה רישום ביטחוני בעברם.
המחוזי הרשיע את אבו סבלאן בפברואר 2024, והשית עליו עונש של 4 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס בסך 5,000 שקלים. בעקבות ההרשעה הפלילית, הועמד לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שהוסיף להרשעתו גם עבירה של "התנהגות שיש עמה קלון".
"גם אז הסעה של 4 תושבים נעדרי אישורי שהייה בישראל כאשר שניים מתוכם הם בעלי עבר בטחוני, משמעותה סיכון ממשי", קבעה השופטת אורן בהכרעתה, והדגישה את הסכנה הביטחונית הכרוכה במעשה.
בית הדין המשמעתי, בראשות עו"ד איה דויטשר קורנהאוזר, התייחס לחומרת המעשה וציין כי "אין לקבל כי עובד מדינה יעדיף את טובתו הכלכלית על פני ביטחון הציבור וסיכון חייו".
מעמדו הציבורי של אבו סבלאן היווה שיקול מחמיר בהחלטת בית הדין. "אנו סבורים כי מהות משרתו של הנאשם, כרוז במסגד, אשר פוקדים אותו מתפללים מדי יום, כמה פעמים ביום, מאזינים לדבריו ומכירים אותו משך 25 שנה, ואשר קולו מזוהה עם מקום התפילה, מלמדת כי יש במעשיו חומרה מיוחדת", נכתב בפסק הדין.
עוד הוסיף בית הדין כי "עובד המדינה במשרה מסוג זה משמש דוגמא לציבור המתפללים, ויש לצפות ממנו ולהקפיד עימו יותר מאשר עם עובד אשר אינו בא במגע יומיומי עם קהל רב החשוף לקריאותיו".
בבדיקת תפקודו של אבו סבלאן במשרד הפנים התגלה כי הוערך בשנת 2024 כ"שלילי", ונשללה ממנו תוספת כספית המשולמת לאנשי דת בהתאם לרמת הערכתם. לפי עמדת המשרד, העובד נעדר ללא תיאום וללא אישור הממונה, ולא ביצע את תפקידו כנדרש.
המחמיר מכל, לטענת התביעה, הוא שביום ביצוע העבירה היה אבו סבלאן בחופשת מחלה, מצב שלא מנע ממנו "לעבוד בהסעות ולבצע את העבירה".
הסניגור, עו"ד מוחמד חא'ג יחיא, טען כי מדובר במעידה חד פעמית של עובד עם 25 שנות ותק ללא עבירות משמעתיות או פליליות קודמות. הוא ציין את מצבו המשפחתי של הנאשם – נשוי לשתי נשים ואב ל-8 ילדים, והדגיש כי הנאשם כבר נענש בהליך הפלילי.
אבו סבלאן עצמו ביקש להישאר בתפקידו והזהיר כי אם יפוטר – "אין לו מה לחפש".
למרות זאת, בית הדין היה נחרץ בקביעתו כי "נסיבות ביצועה הן כאלה המלמדות על אדישות, לכל הפחות, לסיכון הביטחוני הרב לציבור". בית הדין הזכיר כי "לא פעם הסתיימו מקרים דומים בתוצאות קשות ביותר של פיגועי טרור, אשר גבו חיים".
בסופו של יום, החליט בית הדין להטיל על אבו סבלאן שלושה אמצעי משמעת: נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר תוך תשלום פיצויי הפיטורים המגיעים לו, ופסילה לשירות המדינה, לרבות למשרד הפנים, למשך 4 שנים.
