טיול תמים של תלמידות בספארי ברמת גן, הותיר את מורתם עם צלקת מציקה ובולטת בירך, לאחר שהחליקה בשירותים בתאונה מוזרה. בפסק דין שניתן בימים אלה על ידי השופט הבכיר מנחם מריו קליין מבית משפט השלום בתל אביב, נקבע כי האחריות לאירוע מוטלת על רשויות הספארי, בשל תחזוקה לקויה של מתקן השירותים במקום.
האירוע התרחש בנובמבר 2022, במהלך ביקור התלמידות במתחם הג’ירפות. המורה ניגשה לשירותים, ובכניסה הבחינה בעובדת ניקיון ובשלט אזהרה מפני רצפה חלקה. לדבריה, היא בחרה להיכנס לתא שירותים לנכים, מתוך רצון לפרטיות.
לאחר שבדקה כי התא נקי, היא השתופפה לעבר האסלה, אך אז, בשל רטיבות הרצפה, החליקה, איבדה את שיווי משקלה, ונחתה על האסלה. האסלה, שהותקנה באופן רופף, נעקרה ממקומה, נשברה לשניים והתרסקה על הרצפה, תוכנה הוגר על המורה, ושבר חרסינה חד ננעץ בעומק ירכה, בסמוך לישבנה, וגרם לה לחתך עמוק ולדימום.
בשל תוכן האסלה שנשפך עליה, חשה המורה מבוכה עזה, וחששה לפנות לתלמידותיה במצבה. בעודה פצועה ומדממת, התקשרה מהשירותים לבתה, אשר הגיעה במהירות למקום ואספה אותה לביתן. בבית התקלחה המורה והחליפה את בגדיה, ומשם המשיכו השתיים לבית החולים. שם נוקה הפצע העמוק, ונשלפו ממנו שברי חרסינה. החתך נתפר ונחבש, והמורה שוחררה לביתה עם הוראות להמשך טיפול בפצע.
לאחר שחרורה המשיכה המורה לעבור טיפולים ומעקב, אך לדאבונה, החתך העמוק הותיר צלקת גדולה ומציקה, הגורמת לה מאז התאונה לכאב בעמידה ובישיבה ממושכת.
במצוקתה פנתה המורה לעורכי הדין רפאל אלמוג ורותם ציוני ממשרד רפאל אלמוג ושות’, אשר הגישו בשמה שתי תביעות, הראשונה למוסד לביטוח הלאומי, להכיר בתאונה כתאונת עבודה, והשנייה נגד הספארי ברמת גן, על רשלנות בתחזוקת השירותים.
האירוע הוכר כתאונת עבודה. בהמשך, ועדה רפואית שבדקה את המורה קבעה לה נכות בשל הצלקת, בשיעור 5%.
בתביעה אותה הגישו עורכי דינה של המורה, יוחסו לספארי ברמת גן רשלנות כפולה: רצפה שלא יובשה כראוי, לצד תחזוקה לקויה של האסלה.
מנגד, באי כוח הספארי ברמת גן טענו בכתב ההגנה כי אין לספארי כל אחריות לאירוע. בין היתר טענו באי הכוח כי התובעת לא הייתה אמורה להשתמש בשירותי נכים, כי הוצב שלט אזהרה בכניסה למתחם, וכי השימוש שביצעה באסלה, בתנוחה שאינה רגילה, הוא שגרם לשבירתה. עוד נטען כי לא הייתה רטיבות שגרמה לנפילה, וכי המים הציפו את השירותים רק לאחר התנפצותה של האסלה.
בד בבד, שלחו באי כוח הספארי הודעת צד שלישי לחברת הניקיון, בטענה כי ככל שקיימת אחריות – זו מוטלת עליה. בתגובתה להודעת צד ג’, טענה חברת הניקיון כי פעלה בהתאם לנהלים, הציבה שלט אזהרה במקום, ועובדת מטעמם נכחה בסמוך לשירותים בעת התאונה. לדברי באי כוח חברת הניקיון, מקור הפגיעה הוא במתקן עצמו ולא בעבודת הניקיון שנערכה בו.
השופט מריו קליין שמע את העדויות וחוות הדעת, ציין כי עדותה של התובעת הייתה קוהרנטית ואמינה בעיניו, קיבל את גרסת התביעה שלפיה הרצפה הייתה לחה, אך קבע כי עיקר הפגיעה לא נבעה מההחלקה עצמה, אלא מהתנתקות האסלה. בפסק דינו קבע כי רשויות הספארי לא הוכיחו כי בוצעו בדיקות תחזוקה סדירות לאסלות במקום, ולא הובאה כל ראיה לכך שהאסלה נבדקה טרם האירוע.
בפסק דינו קבע השופט כי מדובר במתקן ציבורי המחייב תחזוקה שוטפת, וכי אסלה אינה אמורה להתנתק במהלך שימוש רגיל. הוא דחה את טענת באי כוח הספארי לשימוש לא תקין של התובעת באסלה, וכן את טענתם כי עצם השימוש בשירותי נכים מטיל אחריות על הנפגעת.
מנגד, קבע השופט קליין כי חברת הניקיון פעלה באופן סביר. השלט שהוצב בכניסה למתחם השירותים הוכר כאמצעי אזהרה מספק, והאחריות לאירוע לא יוחסה לה.
עם זאת, קבע השופט כי יש לייחס למורה אשם תורם בשיעור של 20%, משום שלא נתנה משקל מספק לשלט האזהרה שהוצב במקום.
לעניין הנזק, קבע השופט כי נותרה למורה נכות תפקודית בשיעור של 5% בשל הצלקת בירכה. עקב כך פסק כי על רשויות הספארי לפצות את המורה ב-30 אלף שקלים בגין הפסדי השתכרות, 18 אלף שקלים בגין כאב וסבל, ו-2,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות ונסיעות.
השופט פסק כי מגיעים לתובעת פיצויים בסך 50 אלף שקל בגין נזקיה, לאחר הפחתה של 20% מהסכום בשל אשם תורם, וקבע כי רשויות הספארי יפצו אותה ב-50 אלף שקלים.
בנוסף חויב הספארי לשלם למורה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בשיעור של 23.6% נוספים, וכן לשאת בהוצאות המשפט של חברת הניקיון, שנגררה שלא באשמתה לסכסוך, בסך עשרת אלפים שקלים נוספים.
