מעצרו של מוחמד חנון באיטליה מסמן הרבה יותר מעוד פעולת אכיפה מקומית; מדובר בשינוי פרדיגמה היסטורי באופן שבו האיחוד האירופי מתמודד עם זרימת כספי טרור בשטחו. אם בעבר המדיניות האירופית נתפסה כ"נמר של נייר" שהסתפקה בסנקציות ביורוקרטיות ובהקפאת חשבונות בנק, הרי שהיום המערכת עוברת לאכיפה פלילית תוקפנית וחסרת פשרות.
השינוי המשמעותי ביותר הוא סגירת הפער מול המודל האמריקני. לראשונה, הרשויות באירופה אינן מסתפקות בצעדים מנהליים, אלא פועלות להעמדה לדין, תפיסת נכסים פיזיים ופירוק מוחלט של צינורות החמצן הכלכלי של ארגוני הטרור, גם כאשר אלו פועלים תחת כסות לגיטימית.
קריסת מסך העשן ההומניטרי
במשך שנים, ארגוני טרור ניצלו את המערכת המשפטית האירופית כדי להזרים כספים תחת מעטפת של "צדקה" ו"סיוע הומניטרי". ההגנה המרכזית של המעורבים הייתה לרוב "לא ידעתי לאן הכסף מגיע".
האכיפה החדשה, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשה האחרונה, מבהירה כי התירוץ הזה כבר אינו קביל. המערכת האירופית החלה להטיל אחריות פלילית אישית על מי שמנהלים את הקרנות הללו, תוך שהיא חושפת את הקשר הישיר שבין הדרג ה"אזרחי" כביכול לבין פעילות הטרור בשטח.
הצמיחה של שיני האכיפה: שיתוף פעולה בין-לאומי
ההצלחה במעצר ובחשיפת רשתות המימון נשענת על שיתוף פעולה חסר תקדים שמתגבש בין מדינות האיחוד, סוכנות יורופול וגורמי אכיפה בארה"ב. היכולת להצליב נתונים בנקאיים עם מידע מודיעיני בזמן אמת הפכה את אירופה ממקלט בטוח למלכודת עבור מממני טרור.
המסר שיוצא כעת מאיטליה ומהאיחוד האירופי כולו הוא של "אפס סובלנות". אין מדובר רק בצעד נגד אדם אחד, אלא בהכרזת מלחמה על התשתית הכלכלית שמאפשרת לטרור לשרוד. מומחים מעריכים כי המעצר הנוכחי הוא רק תחילתו של גל אכיפה נרחב שישטוף את היבשת וישנה לחלוטין את מפת המימון הבין-לאומית.
