תורה בתפארתה, אורחות תורה, חברון, וולפסון, קפלן, קול תיירה – אלו שמות המובילים את עולם הישיבות הליטאי שעומדים בפני זעזוע שקט. למרות ניסיונות טיוח והכחשה במערכת, בחורים מובחרים, מהשורות הראשונות בבית המדרש, בוחנים לעזוב את ספסלי הישיבה ולעבור לשירות בצה"ל.
גורמים בישיבות מצביעים על החשש מסנקציות אישיות כלפי בחורים, יחד עם פחד מעוני ומחסור עתידי, כגורמים המרכזיים למהלך. "הבחורים מבינים שאם לא יהיו להם פתרונות פרנסה בעתיד, הם יישארו ללא כלום," מספר אברך מבני ברק. לדבריו, חלק מהבחורים נשארים בישיבה מתוך פחד חברתי בלבד, אולם ברגע שמדובר בעתידם הכלכלי, חלקם מתחילים לשקול צעדים מעשיים.
פער בין ראשי הישיבות לשטח
ראשי הישיבות, שהמפגש שלהם עם הבחורים מוגבל לשיעור כללי אחת לשבוע ופלפולים מזדמנים, מגלים חוסר אונים מול החשש ההולך וגובר. "הם לא יודעים את נפשם," אומר תלמיד ישיבה ירושלמי. "הם לא מבינים שהבחורים היום חיים במציאות אחרת, וצריכים פתרונות אמיתיים".
הסנקציות האפשריות על תלמידים שלא יתגייסו בעתיד מעוררות חרדה גם אצל משפחות הבחורים. הורים רבים מודעים לכך שמעמד בן ישיבה לא יהיה מגן כלכלי עוד זמן רב, והם מעבירים את הלחץ לילדיהם.
בתוך כל הרעש, יש מי שמבקש להפוך את המשבר להזדמנות לחשבון נפש עמוק בעולם התורה: "אי אפשר להמשיך כך לנצח," אומר אברך משכונת גבעת שאול. "אולי דווקא עכשיו יגיע רגע של בירור – מהי ישיבה, מהי עמל התורה האמיתית, ואיך יוצרים חיבור אמיתי בין הרבנים לתלמידים ולא רק עוד שיעור כללי."
הימים הקרובים עשויים להיות נקודת מבחן עבור עולם הישיבות הליטאי, כאשר הבחורים יעמדו מול הצורך לבחור בין המשך הישיבה לבין חובת הצבא והעתיד הכלכלי. התגובות של ראשי הישיבות והקהילות יהוו אינדיקציה עד כמה המערכת מוכנה להתמודד עם מציאות משתנה, או שמא יידרש זעזוע גדול יותר כדי לעורר שינוי אמיתי.
