בשנים האחרונות מתן פרץ הפך לאחד מיוצרי התוכן והסטנדאפיסטים המדוברים בישראל. רגע לפני שימלא את היכל תוצרת הארץ במופע סטנדאפ ענק, הוא גם משתתף בתוכנית החדשה "כוכבים בריבוע" (פרק חדש, שישי אחרי החדשות, קשת 12). "זה פשוט מקסים. צחוקים, כיף, זה פורמט שבנוי על לזרוק יציאות וזה ליטרלי מה שאני עושה כל חיי, אז נהניתי מאוד", אומר פרץ.
אבל לצד ההכרה והפרסום שהוא נהנה ממנה היום, תחילת הקריירה שלו לא הייתה חלקה בכלל. מתן הגיע לחיינו בשנת 2018, כשהצטרף לפרויקט היוטיוב My Vibe של חבר הילדות שלו, היוטיובר סהר קליזו. ההצלחה הייתה מיידית ומשם השניים קיבלו תוכנית ריאליטי בשם "פרויקט קליזו" ששודרה ב-HOT ועקבה אחרי משתתפי הפרויקט (ובהן גם יוצרת התוכן ליאל אלי). בתחילת 2019 התפרק הפרויקט, התוכנית ירדה משידור, סהר קליזו ירד מתחת לרדאר, הפסיק לעבוד ברשת, והקשר בינו לבין פרץ נותק.
"זה היה דבר ענק ומטורף שהשתתפתי בו ואני מודה עליו", מספר פרץ בפודקאסט "ספיל איט" עם לילך מרקוביץ'. "למדתי מזה המון, על התנהלות ברשת ועל יצירת תוכן – טירונות לתוכן שגבתה ממני מחיר נפשי וכלכלי קשה מאוד. הגעתי למצב שאין לי כסף בכלל. הכל התמוטט. המשקיעים אמרו, 'תקשיב, זה לא מתאים לנו', וחתכו את הדבר. זה ריסק אותי. אני הבן אדם שהכי הפסיד מזה; אני ישנתי באוטו במשך חמישה חודשים, ואנשים אומרים לי, 'מה עשית לסהר?'".
אחרי תקופה לא פשוטה בכלל, פרץ לאט-לאט חזר לעצמו והחל ליצור תוכן במקביל להופעות הסטנדאפ שלו. "אני חייב לסטנדאפ את החיים שלי", מספר מתן, "כי אם לא היה לי את זה, לא היה לי למה לקום בבוקר. בתוך שבועיים הפרויקט עם סהר מתרסק, בת הזוג שלי עוזבת אותי ומתחתנת עם מישהו ממש במרווח קצר אחרי זה, אין לי איפה לגור, אין לי עבודה, החבר הכי טוב שלי נעלם, נכנס לדיכאונות, אי אפשר למצוא אותו, מדי פעם עונה, מדי פעם לא, נכנס ללופים של קונספירציות, ואני לבד. הייתי מוקף באנשים וטירוף וצלמים – ובשנייה אחת שקט.
"הבנתי שאף אחד לא יבוא להציל אותי. כל הפרויקט הייתי בטוח שיגלו אותי וירימו לי, ואז הייתה לנו סדרת דוקו-ריאליטי, וכל הבמאים וכל התסריטאים אמרו לי, 'אתה הכוכב האמיתי של הדבר הזה. עזוב, סהר וזה, חתיכי ומוכשר, אבל אתה אחרי זה תמשיך, ניקח אותך לסרטים, ניקח אותך לסדרות'. אחרי זה לא ענו לי לטלפונים. הבטיחו לי פרויקטים מטורפים שלא יצאו לפועל. ואז אמרתי, 'אוקיי'. קיבלתי שיעור מאוד קשה. אני כל שנה עושה אזכרה לאגו שלי. שם הוא מת.
"בגיל 32 כמעט תחזור לגור אצל ההורים ותתאפס על עצמך. ואם אתה צריך לגור בדירת פח בחולון עם עוד שותף ולעבוד בצהרון כדי שיהיה לך כסף לדלק לנסוע להופעות, אז תעשה את זה. ואם אתה צריך לעבוד במיון תחמושת משש בבוקר עד שמחשיך ולאכול אוכל של צבא, אחרי שהיית בפרויקט מטורף, ואנשים בבסיס אומרים לך, 'אתה זה שהיית עם קליזו' כל יום – אתה תעשה את זה".
"אם יש משהו בחיים שלי שאני קיבלתי על עצמי, זה פשוט לסלוח. לסלוח לאבא שלי שהבריז לי מהיכל התרבות, לסלוח לאמא שלי ששלחה אותי לישיבה חרדית בכיתה ז' באמצע החיים, לסלוח לסהר, לסלוח לאנשים שהבטיחו לי דברים ונעלמו, לסלוח לאנשים שדיברו עליי מאחורי הגב, למרות שהייתי הכי נחמד אליהם בעולם".
ההכרה בכך שמתן רוצה להיות סטנדאפיסט הגיעה בשלב יחסית מאוחר, קדמו לה ניסיונות עבודה במקצועות סטנדרטיים יותר: "תמיד הייתי מצחיק, אבל פחדתי לקחת את זה כקריירה, כי אם זה לא יעבוד, אז אני אחזור להיות סתם סוכן רכב מצחיק. אז עשיתי מוזיקה הרבה שנים, ויש לי תואר בתקשורת, והייתי בטוח שאני הולך להיות באיזה משרד פרסום. למזלי, לא קיבלו אותי לשום משרד פרסום. למשרד קופירייטר עושים לך כזה מין מבחן לראות כמה אתה יצירתי, והייתי נכשל בו פעם אחרי פעם. אמרו לי, 'אתה לא יצירתי מספיק', ועניתי להם, 'לא, כי אתם גאונים, איזה פרסומות יש בטלוויזיה, גאונות, זהב טהור'. אבל עכשיו אני עובד עם משרדי פרסום, חלקם אפילו לא קיבלו אותי לעבודה בעבר".
את הקמפיין הראשון קיבל פרץ כשעוד עבד בצהרון בחולון: "שאלו אותי אם אני רוצה לבוא לעשות ביקורת לסרט ביס פלאנט, סרטון של דקה – 4,000 שקל. ואז הרווחתי בצהרון בחודש 4,500 שקל. אז אמרתי, 'כן, אני ממש אשמח', ניתקתי טלפון, הלכתי למשרד של הצהרון, נתתי להם התראה של שבועיים לפיטורים, משם הבנתי שאני אוכל לעשות כסף מהרשת ולוותר על העבודה המשרדית הרגילה".
במהלך שנת 2020 התחיל פרץ לפרסם קטעים בטיקטוק שבמהרה הפכו לוויראליים. בדרך הזאת גם סימן את פריצת הסטנדאפיסטים מסוג חדש – כאלה שיודעים גם לייצר תוכן ברשת. עם ההצלחה החלו להגיע גם הצעות לקמפיינים. "כרגע הסטנדאפ מניב לי הרבה יותר כסף מהרשת, כי אני גם לא לוקח כל דבר", מספר פרץ. "יש קמפיינים שאני לא אנקוב בשמם, שהציעו לי ואמרתי, 'אני לא מאמין בזה, זה לא משהו שאני מוכן לפרסם לעוקבים שלי', וזה היה כסף מטורף. אני מדבר איתך בעשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים".
בבוקר ה-7 באוקטובר מתן פרץ היה בעיצומו של טיול במקסיקו עם חבורה של סטנדאפיסטים לקראת הופעות חורף שלא קרו מעולם. בתוך מספר שבועות הוא מצא עצמו חוזר לארץ, מתגייס למילואים ומתייצב בחזית ההסברה, שכבר אז לא הייתה קיימת.
"אמרתי, 'טוב, אני במקסיקו, אז אולי אם אני אעלה סרטון מפה זה ייחשף לקהל בין-לאומי', כי מהארץ קשה יחסית, וההימור שלי היה נכון. העליתי עוד סרטון ועוד סרטון, ואז הגעתי לארץ והגעתי מיד למילואים, ואמרתי, 'טוב, בוא נתרכז בזה'. וקיבלתי המון הודעות של 'למה הפסקת? אתה הישראלי היחיד שאנחנו מבינים את האנגלית שלו'. והבנתי שיש לי פה אחריות, כי אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל בתחילת המלחמה היו המון משפיענים ומשפיעניות ישראלים שניסו כאילו לעשות הסברה ולא היה להם את האנגלית. עכשיו, מעבר לעובדה שזה היה באמת לא טוב, זה גם קצת הפך אותי לאנטישמי. כאילו, אתה גורם לי לתמוך בחמאס, אל תעשה את זה בבקשה. הייתי חייב להראות שאנחנו יודעים אנגלית".
"אני לא חושב שאני משתייך לשום צד פוליטי. אני אומר את מה אני חושב ומה שאני מרגיש, לפי איך שגדלתי, לפי דברים שראיתי בעיניים שלי ולפי דברים שקראתי ולמדתי. אני, אם את מגדירה אותי על המפה הפוליטית, כן, אני ימין מאוד מובהק. אני עומד מאחורי כל מה שאני אומר ומאחורי כל מה שאני חושב. אם יש אנשים שזה לא מתאים להם, זכותם. אנחנו במדינה דמוקרטית. היו מפלגות שניסו לגייס אותי אליהן, אבל אני לא משייך את עצמי לאף מפלגה, אני אומר את מה שאני חושב ומרגיש".
"זה קשה מאוד. יש פה את העניין הזה שאם עכשיו אתה יוצא לדייט בחוץ באיזה פאב ומצלמים, זאת בעיה, ואני מנסה לעקוף אותה בלצאת בימים גרועים. איפה אני אשב, במסעדה? ישבתי פעם אחת, עשיתי את הטעות הזאת עם בחורה שיצאתי איתה לפני שנה, והלכנו לאכול סושי. ישבנו שם, היינו אנחנו ועוד קבוצה של חבר'ה. המקום ריק, והקבוצה של החבר'ה צילמו אותנו. זה היה משהו שהיא נורא נבהלה ממנו, וזו הרגשה מאוד לא נעימה בשבילי.
"בחורה אחרונה שיצאתי איתה, אחרי שאנחנו ארבעה-חמישה חודשים ביחד, פתאום אני מקבל טלפון, 'היי, שלום, אנחנו רוצים להבין מתי אתם משיקים את הזוגיות שלכם'. הבטחתי לעמוד מסוים שהוא יהיה הראשון. עכשיו, אני על רמקול והיא (הבת זוג לשעבר) יושבת לידי. היא נבהלה עד עמקי נשמתה. הווליום הזה בא לה מקולקל ברמות. ואחרי שנפרדנו היא אמרה לי, 'אני לא רוצה שכל היום יהיו לי בתוך מערכת היחסים. בא לי לצאת עם מישהו אנונימי'. לצערי, זאת בחורה שאהבתי מאוד. הרבה בחורות מפחדות מזה, ודווקא בחורות שאני רוצה – הן לא רוצות את הדבר. זה קרה לי עם כמה בחורות שונות שרציתי באמת, ואמרו לי, 'תשמע, אני לא חושבת שאני יכולה להסתדר עם הווליום שאתה חי בו'".
