חודשים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, מתחילים להיחשף ממצאים מתחקירי צה"ל והמשטרה – והם מציירים תמונה מורכבת, כואבת, אך גם רוויית גבורה. תחקירים שנערכו עם לוחמים מיחידת הימ"מ ויחידת הגדעונים מספקים הצצה נדירה למה שהתרחש בשטח – בדקות הראשונות של מה שהפך לאחד הימים הקשים בתולדות מדינת ישראל.

מאות זירות קרב – תגובה מהירה, אך כאוטית

לפי גורמים שהשתתפו בתחקירים, מדובר היה באירוע חסר תקדים, עם מאות זירות שהתפתחו במקביל. הכוחות שהגיעו ראשונים לשטח הצליחו להשיג שליטה במספר מוקדים – אך לא בצורה מושלמת.

"לא היה תיאום, לא היה זמן להתארגן – פשוט הגענו, ראינו אש, והתחלנו להילחם", אמר לוחם מהימ"מ.

לוחמים בודדים, רבים מהם מחוץ לשעות שירות, חתרו למגע כבר מהשעות הראשונות של הבוקר. הכוחות נלחמו בגופם מול מתקפת המחבלים, והם אלו שלפי התחקירים עצרו את התפשטות המתקפה לעבר אזורים כמו אשדוד, אשקלון ואפילו תל אביב.

המחיר הכבד: עשרות הרוגים בשורות הלוחמים

בימ"מ לבדו נהרגו למעלה מ־58 לוחמים ביום הראשון ללחימה, ובסך הכול נהרגו מעל 70 לוחמים מכוחות הביטחון. מדובר באובדן כבד, גם ביחס לקרבות מורכבים ומדממים שעברו על המדינה בעבר.

לוחם שהשתתף בקרב באזור צומת שער הנגב תיאר את מה שהתרחש כך:

"בהתחלה חשבנו שמדובר בחדירה מקומית, אולי חדירת מחבלים אחת או שתיים. לא הייתה לנו שום הבנה שמדובר במתקפה כוללת ומתואמת".

ההתרעה הראשונית התקבלה בסביבות השעה 6:30 בבוקר, אך רבים מהכוחות חשבו כי מדובר ב"הגברת מוכנות" – לא במלחמה של ממש.

ירי כוחותינו במסיבה בנובה: טעות טרגית שנמנעה

בתקרית אחרת, לוחם מהגדעונים שיחזר מקרה שבו זיהה ירי לעבר שיחים שבהם הסתתרו ניצולים ממסיבת נובה. בתחילה חשד שמדובר במחבלים, אך משהבחין בתגובות בערבית, הבין שמדובר בניצולים מהאירוע."הודעתי בקול רם שאני לוקח פיקוד, שאני חמוש ומוגן – וביטלתי את האש. חילצנו את הניצולים והעברנו אותם למד"א באשקלון", סיפר.

המערכת הופתעה – אבל הלוחמים עמדו בפרץ

על אף שהאירוע כולו תפס את מערכת הביטחון בהפתעה מוחלטת, תחקירי השטח מצביעים על תגובה מהירה ונחושה מצד הכוחות – גם אם הכוח היה דל, המידע חסר והסיוע איטי.

לוחמי הימ"מ, הגדעונים ושאר כוחות הביטחון שפעלו בזירה משחזרים יום כאוטי, מלא סכנה – אך גם רווי בגבורה אישית, באחריות, ובמוכנות להקריב הכל כדי להגן על אזרחים.