בעוד לוחמי צה”ל מחרפים נפשם בסימטאות עזה, מתברר כי בתוך הבית פנימה פעלה רשת שהעדיפה בצע כסף על פני חיי אדם. הפרשה שנחשפה היום על ידי שב”כ והמשטרה היא אחת הקשות שידעה המדינה במהלך המלחמה: אזרחים ישראלים, חלקם לובשי מדים במילואים, חברו לתושבי עזה כדי להבריח סחורות קריטיות לשיקום חמאס. ב’בדלתיים סגורות’ אנו למדים כי המעורבים ניצלו את המציאות המורכבת של הפסקת האש, שנועדה להעברת מזון ותרופות, כדי להפוך את משאיות הסיוע ל”סוס טרויאני” עבור אמצעים טכנולוגיים וציוד לוגיסטי אסור.
החקירה של יחידת הפח”ע בימ”ר דרום חושפת מנגנון שלם של שוחד ומרמה. המבריחים לא רק החדירו סחורות, אלא יצרו ציר אספקה שאפשר לחמאס לחדש את מערכי הפיקוד והשליטה שלו שנמחקו בתחילת המלחמה. הנזק הוא כפול: מצד אחד, חמאס גרף רווחים עצומים ממכירת הסחורות המוברחות לאוכלוסייה, מה שחיזק את משילותו בשטח; ומצד שני, הציוד הטכנולוגי שהוברח שימש לבנייה מחדש של יכולות הייצור הצבאיות של הארגון.
המשמעות הביטחונית של המחדל הזה היא הרסנית. ציר ההברחה שנוצר לא רק סייע לבניין הכוח של חמאס, אלא היווה פלטפורמה פוטנציאלית להחדרת אמצעי לחימה וקידום פעולות התקפיות נגד כוחותינו מתוך השטח. העובדה שכתבי האישום כוללים סעיפים חמורים כמו “סיוע לאויב במלחמה” מעידה על כך שבפרקליטות ובשב”כ רואים במעשים אלו בגידה של ממש. הקרב על המשילות בעזה לא נערך רק בשדה הקרב, אלא גם במסופי המעבר – ושם, כפי שנחשף הבוקר, הפרצה הייתה קוראת לגנב.
