בטורו בידיעות אחרונות מבקר העיתונאי עמית סגל, את הפוליטיקאים מהשמאל שביקרו את הממשלה בכל סיטואציה.
בפתח הטור הוא מתייחס לבהלה הגדולה ששררה בישראל ערב המלחמה. "זוכרים את תרחישי העלטה? לפני חמישה חודשים בלבד השמיע שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה לניהול משק החשמל, תיאור בלהות. "אנחנו לא במצב טוב, אנחנו לא מוכנים למלחמה… נסראללה יכול להפיל בקלות את רשת החשמל בארץ… אחרי 72 שעות בלי חשמל – אי אפשר יהיה לגור בישראל". חודש קודם פרסומת גדולה של "עומדים ביחד", ארגון שמאל שמטרתו האמיתית היא ליפול לחוד, הזהיר במודעת ענק: "מספר ההרוגים יגיע ל־15,000". ערן עציון, סגן ראש המל"ל לשעבר שמבט בחשבון הטוויטר שלו מעורר רצון לצעוק "תודה השם, המדינה הזו חיה בניסי ניסים", היה נחרץ יותר. ב־21 בספטמבר, כבר אחרי הביפרים ומכשירי הקשר, הוא התנבא: "ישראל מנסה לנתק בין לבנון לעזה, לא יקרה".
"לתסריטי הבלהה", כותב סגל, "הצטרף יאיר גולן, האיש שמאמין שעל כל סתירה פנימית אפשר לחפות בחיתוך דיבור אגרסיבי ובנזיפות: "מה ההיגיון בלחסל עוד בכיר חיזבאללה כאשר מה שבאמת נדרש הוא להביא לעסקת חטופים בדרום, הפסקת אש בדרום שתביא להפסקת אש בצפון, ולהביא לשינוי ממשלה במדינת ישראל לממשלה שהעם בוטח בה… מדינת ישראל כיום כשמערך המילואים והסדיר שחוקים עד דק לא באמת כשירה לפתוח במלחמה ארוכה נוספת בצפון. צריך לומר זאת ביושר ובכאב, אבל זה המצב כרגע". שלשום ברדיו, אחרי הפסקת האש, שמעתי אותו צועק על המגיש ש"נתניהו פחדן, הוא לא אתגר את חיזבאללה". כשנתניהו שחור גולן לבן, כשנתניהו לבן גולן שחור.
הכתב הפוליטי של חברת החדשות חושף בטורו חושף כי ראש הממשלה אכן פחד מתרחישי האימה. "נתניהו אכן פחד, אפילו פחד מאוד. בימים הראשונים של המלחמה נימק את התנגדותו למכת המנע בכך שגם היכולת השיורית של חיזבאללה תוביל לכך ש"תל אביב לא תישאר כמו שהכרתם אותה". הפחד הזה עצר תקיפה בטהרן. הפחד הזה גרם לצה"ל לזייף פינוי פצועים כדי שנסראללה ירגיש שאיזן את המשוואה על הרג אחד מאנשיו. מדינה שידעה לפצח בונקרים עם 83 טון לא העזה לירות אפילו כדור גומי לאוהל חיזבאללה שהוצב בשטחנו".
