העיתונאי והמגיש חיים לוינסון חשף בציוץ דרמטי את המתרחש מאחורי הקלעים של עולם הפוליטיקה והתקשורת, והציג סיפור יוצא דופן המערב את חבר הכנסת ג'וש, העיתונאי גילי גילינסקי ופרס כספי נכבד.
לוינסון פותח את דבריו בתיאור שיחה שניהל עם חברו, ג'וש, חבר כנסת (לפי הטקסט), שדחה הצעה לתת פרס כבוד מטעם מכון ישראלי לעיתונות, בשווי 15,000 ש"ח, לכתב גילי גילינסקי. לוינסון סיפר כי "הרבה כבוד ו־15,000 שקל. זה אעזור לכם בסיפור קטן מאחורי הקלעים".
הציוץ חושף את תשוקתו העזה של חבר הכנסת ג'וש לזכות בפרס, שלוינסון מכנה "נשקפה נפשה מאוד של ג'וש בפרס הזה". ג'וש פנה ללוינסון וביקש שיגיש אותו לפרס, כיוון שלטענתו, "לפי תקנון הפרס, צריך שמישהו יגיד אותך. אתה לא יכול להגיש את עצמך." ג'וש אף הדגיש: "זה חשוב לי".
לוינסון הסכים לעזור לחברו והציע: "אמרתי בכיף, אני, כשחבר מבקש משהו, אני שמח לעזור. שלח את הניירת ואגיש אותך."
אולם, הדרך לקבלת הפרס לא הייתה פשוטה. ג'וש שלח ללוינסון טקסט שכתב "על עצמו המלא", כשהוא מצרף אליו נתונים נוספים. לוינסון מצידו, כתב במקום זה טקסט שונה, "כאילו אני כתבתי", אותו הגיש. הוא ציין: "הוא הלך לבדיקה, וקיבל את הפרס בטקס יפה בהרצליה. אפילו אחוזים לא ביקשתי ממנו".
בסיום דבריו, לוינסון חושף את ה"טוויסט" בסיפור, הפונה ישירות לג'וש: "ג'וש ידידי, תהיה הגון. וכל פעם שאתה מציין שקיבלת את הפרס, תוסיף גילוי נאות: פיברקתי את ההמלצה של לוינסון עלי".
הציוץ, שצבר תהודה רבה, מעלה שאלות לגבי תהליכי הבחירה וההגשה לפרסים יוקרתיים בעולם התקשורת והפוליטיקה, ואף חושף במידה של הומור עצמי את הקלות שבה ניתן לעקוף את הנהלים.
