נדיה יאלוב (72) מאשדוד חשה כאבים שליוו אותה מספר ימים. כמה שעות לפני שהחלה המלחמה עם איראן, היא הגיעה לבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ואושפזה במערך הקרדיולוגי.
היא אובחנה עם התקף לב שהצריך צנתור דחוף ואז התחילה המלחמה ועמה האזעקות וירי הטילים מאיראן.
למזלה, אסותא אשדוד נבנה מראש כמתקן ממוגן ולכן רוב המערכים והמחלקות של בית החולים ממשיכים לפעול ובהם גם חדרי הצינתור ולכן הפעולה הדחופה בוצעה כמתוכנן.
למרות האזעקות המרובות הועברה יאלוב לחדר הצנתורים. הצנתור הדגים שקיימת היצרות קריטית של 99% בעורק העוקף של הלב בצמידות לעורק הראשי של הלב. והיה ברור שמדובר בהיצרות מסכנת חיים.
הצינתור בוצע בהצלחה על ידי פרופ’ אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי וצוות חדר הצנתורים שהתייצב במלואו לעבודה תחת אזעקות וירי הטילים.
במהלך הצנתור עצמו הייתה אזעקה אך היא לא הפריעה למהלך הצנתור בזכות החדר הממוגן והציוד המותאם. הצנתור נחשב למורכב בשל הקירבה של הפעולה לעורק הראשי. בגופה של נדיה הושתל סטנט שהרחיב את העורק, וזרימת הדם לכל חלקי הלב – חודשה. הכאבים שממנה סבלה – חלפו, מצבה יציב ובימים הקרובים היא צפויה להשתחרר לביתה.
נדיה יאלוב: “בשבת התחילה המלחמה והייתי בטוחה שידחו את הצנתור כי מי יעשה צנתור במלחמה? אבל מאוד מהר הבנתי שהכל פה ממוגן ולא משנים תוכניות. הצנתור בוצע וממש תוך כדי ההכנות אליו קיבלתי התראות של פיקוד העורף לקראת אזעקות, היו גם אזעקות במהלך הצנתור עצמו, אבל הרגשתי בטוחה עם הצוות המעולה מסביבי. הם ממש הצילו אותי”.
בתה של נדיה, ד”ר אלינה ברדץ’-יאלוב, חברת מועצה בעיריית אשדוד מטעם סיעת אשדוד ביחד: “אני שמחה שבבית החולים לא שלחו אותה הביתה ועשו טיפול מציל חיים כי היא הייתה במצב קריטי. ההחלטה להקים את בית החולים כמקום ממוגן שיכול להמשיך לפעול גם בזמן מלחמה וירי טילים, זה ללא ספק הישג חשוב וזה הציל במקרה הזה את החיים של אמא שלי”.
פרופ׳ איל בן אסא, מנהל יחידת הצנתורים במערך הקרדיולוגי בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד: “אסותא אשדוד הוא מבתי החולים היחידים בישראל שבהם חדרי הצנתורים ממוגנים באופן מלא, ולכן אנחנו יכולים להמשיך לבצע פעולות מצילות חיים גם תחת אזעקות וירי טילים, ללא דחייה וללא פשרות. מאז תחילת המבצע פנו אלינו בתי חולים אחרים בבקשה להעברת מטופלים הזקוקים לצנתורים דחופים, מתוך הבנה שהמיגון מאפשר טיפול רציף ובטוח. במקרה של נדיה לא היה זמן להמתין, והיכולת לבצע את הצנתור המורכב בתנאים ממוגנים עשתה את ההבדל בין סכנה ממשית להצלת חיים”.
