במשך חודשים ארוכים חיפשו בעולם הרפואה את “האקדח המעשן” שיסביר מדוע נערים צעירים רגישים יותר לדלקת שריר הלב לאחר חיסוני mRNA. ב”בדלתיים סגורות” עולה כי הממצאים של סטנפורד מחזקים את הקשר ההורמונלי: העובדה שאסטרוגן (הורמון נקבי) מסייע במניעת הדלקת מסבירה מדוע נשים כמעט ולא סובלות מתופעה זו.

החוקרים השתמשו בג’ניסטאין, חומר המצוי באופן טבעי בצמחים (כמו סויה), והראו שהוא “מרגיע” את התגובה החיסונית הספציפית בלב מבלי לנטרל את יצירת הנוגדנים החשובה. המעבר המהיר מניסויים בתרביות תאים לניסויים בעכברים מעיד על הדחיפות שרואים בעולם המדע לסגור את “הפינה” הזו של תופעות הלוואי, כדי להגביר את אמון הציבור בטכנולוגיית ה-mRNA.

 יש כאן שיעור חשוב בלמידה תוך כדי תנועה. החיסונים פותחו במהירות שיא והצילו מיליונים, אך המעקב שאחריהם לא פסק לרגע. הגילוי על הציטוקינים CXCL10 ואינטרפרון גמא מאפשר למפתחי חיסונים בעתיד לתכנן פורמולות “חכמות” יותר או להמליץ על טיפול משלים מונע. השלב הבא יהיה ניסויים קליניים בבני אדם, אך כבר עכשיו ניתן לומר: המדע לא רק פתר את המגפה, הוא גם לומד איך לעשות את זה טוב ובטוח יותר בכל יום שעובר.