מעט כל תחקירי היישובים והמוצבים שנערכו לאחר מתקפת ה-7.10, נמצא כי ללוחמים לא היו רימונים זמינים בהישג יד – נתון שהתברר כמשמעותי ביותר בקרבות מול מחבלי חמאס, שהיו מצוידים ברימונים והשפיעו באופן דרמטי על מהלך העימותים.
הגורם המרכזי לכך היה החלטה כלל-צה"לית שהתקבלה בעבר, להרחיק את הרימונים לנקודה גדודית מרוחקת ולנעול אותם. ההחלטה נבעה מרצון לצמצם גניבות ואירועים בטיחותיים שאירעו בעבר. בהתאם להנחיות, הרימונים הוצאו בהתאם לצורך רק לפני פעילות מבצעית יזומה. אלא שהנוהל הזה התגלה כבעייתי כאשר צה"ל נדרש להגיב למתקפת פתע.
הפקת הלקחים: שינוי מדיניות האחסון והזמינות
כחלק מהפקת הלקחים, צה"ל צפוי לבצע שינוי בניהול הסיכונים – מעתה, הרימונים יימצאו בהישג יד של מפקדים ולוחמים נבחרים, כדי לאפשר תגובה מיידית בעת הצורך. עם זאת, רוב הרימונים ימשיכו להישמר נעולים במטרה לצמצם סיכונים אחרים, בהם גניבות ותאונות בטיחות.
מדובר במהלך שמטרתו לשפר את המוכנות להתמודדות עם מתקפות פתע ולהבטיח שללוחמים יהיה המענה המבצעי הדרוש בזמן אמת.
