הלילה פטירת "בבא חאקי-רבי יצחק אבוחצירא זיעא

ר' יצחק אבוחצירא המכונה 'בבא חאקי' נולד בריסאני שבמרוקו, בשנת 1895 – לאביו ר' מסעוד אבוחצירא, בנו של ה'אביר יעקב', ר' יעקב אבוחצירא. אחיו הם ר' דוד אבוחצירא, ור' ישראל אבוחצירא זצ"ל – הבבא סאלי הקדוש.

במרוקו כיהן ה'בבא חאקי' כמנהיג הקהילה היהודית, ולצד לימודי התורה שלו – גם לימד אחרים. בשנת 1920, בעקבות גזרות קשות שריחפו על הקהילה היהודית בריסאני ולאחר שהשלטונות רצחו את אחיהם הגדול ר' דוד אבוחצירא זצ"ל – החליטו ר' יצחק ור' ישראל זצ"ל לעקור את מגוריהם לעיירה בודניב.

את מרוקו עזב ה'בבא חאקי' בשנת 1945 לטובת העיר אוראן שבאלג'יריה – זאת בעקבות גזירות קשות שיצאו מהמלכות. שלוש שנים לאחר מכן, כאשר הוקמה מדינת ישראל – החליט ה'בבא חאקי' לעלות ארצה יחד עם משפחתו – בניו ובנותיו שנולדו במרוקו ואלג'יר.

בארץ התגורר הרב תחילה במעברה בגבעת אולגה, וגם כאן התקבל בסבר פנים יפות ובכבוד רבה, על ידי הראשון לציון דאז – הרה"ג בין ציון חי עוזיאל. הרב עוזיאל, שהכיר את גדולתו של ה'בבא חאקי' בתורה ואת ייחוסו הכביר כבן למשפחת אבוחצירא המעטירה, ועד מהרה מינה אותו לרב הראשי של מחוז רמלה-לוד. ברבות הימים אף מונה הרב ליו"ר 'ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל'.

כבר במרוקו נודע הרב במופתיו ובברכותיו המועילות, ורבים שיחרו לפתחו בבקשם אחר עצה ונחמה. ביתו תמיד היה פתוח לרווחה, ואוזנו הייתה כרויה לשמוע את כאבם של האנשים ואת בקשותיהם. אחד המופתים היותר מרגשים שמסופרים על ידי בני ביתו הם שבמשך עשרות השנים בהם גר ה'בבא חאקי' ברמלה – בביתו היו מופיעים שני אנשים – ביום שישי אישה, וביום ראשון איש.

מבלי שיפצו פיהם לבקש, ידע ה'בבא חאקי' את רצונם וציווה את בני ביתו לתת בידיהם מאכלים לרוב – לאישה לכבוד שבת, ולאיש ממאכלי שבת הנותרים. לאחר פטירת הרב (לדאבון הלב בנסיבות מצערות במיוחד), ניגשו בני המשפחה לצדיק ר' ישראל אבוחצירא ה'בבא סאלי' זצ"ל, וביקשו לברר את זהות האנשים הללו. התשובה שקיבלו הייתה שהאישה היא לא אחרת מרחל אמנו, והאיש הוא לא אחר מאשר אליהו הנביא – שהיו מגיעים על מנת לשהות במחיצתו של 'אביהם הקדוש'.

לדאבון הלב, בכ"ה באדר ב' התש"ל (2 באפריל 1970 למניינם) נהרג ה'בבא חאקי' בתאונת דרכים – בדרכו מנתיבות לביתו שברמלה, ובהלוויתו השתתפו 20,000 איש.