גלעד טוקטלי, מי שימש כהבמאי הראשי של תוכנית התחקירים “עובדה” במשך 27 שנים, חושף בראיון לפודקאסט “החיים כסטארט-אפ” את האתגרים, הקשיים והרגשות שליוו אותו לאורך השנים, וגם את ההחלטה הדרמטית לעזוב את התוכנית.
טוקטלי, שסיים את תפקידו ב”עובדה” לפני ארבע שנים, מספר על ההתלבטות הקשה לפני הפרישה: “זה היה לוותר על משכורת, על רכב ועל ביטחון כלכלי”, הוא מודה. “למזלי, הייתה לי סביבה תומכת מאוד. אני ממליץ לאנשים לעשות צעד דרמטי כזה רק אם יש להם גב חזק מאחוריהם”.
במהלך הריאיון הוא נזכר בשנים האינטנסיביות במערכת, שבהן עבד לצדה של אילנה דיין, בעוד שאר הצוות התחלף לא אחת. “היו פעמים שישנתי על הרצפה במערכת כי היה צריך להמשיך לעבוד מוקדם בבוקר. זו עבודה ששואבת אותך לגמרי”, הוא מספר. “אחרי כל כך הרבה שנים הרגשתי שאני צריך להוריד הילוך ולעשות דברים אחרים”.
אחד הכללים הנוקשים שטוקטלי הציב לעצמו כבמאי היה בדיקת כל פרק עשרות פעמים לפני שידורו. “צפיתי בכל פרק 30 פעמים. אם בפעם ה-30 כבר לא התעניינתי במה שאני רואה – ידעתי שיש בעיה”, הוא מסביר. “כדי ליצור תוכן ברמה גבוהה, חייבים שתהיה תשוקה מוחלטת”.
את דרכו אל “עובדה” החל במקרה, כאשר אילן דה-פריס, ממקימי טלעד, ראה אותו מביים מהדורת חדשות פנימית בבית הספר לקולנוע “סם שפיגל”. “הוא אמר לי שאם טלעד תזכה במכרז, הוא ייקח אותי לעבוד איתו. כך הגעתי ל’עובדה’, שהייתה אמורה להיות המקבילה הישראלית ל-‘60 דקות’”, נזכר טוקטלי.
אך לצד ההצלחות המקצועיות, הוא גם חווה טרגדיה אישית קשה: ב-27 בינואר 2002, ביום שבו היה אמור לביים את מהדורת החדשות הראשונה של ערוץ 10, אביו נרצח בפיגוע בירושלים. למרות הכאב, הוא המשיך בעבודה. “אימא שלי אמרה לי שזו העבודה שלי. כל ימי השבעה הייתי איתה עד אחר הצהריים, ואז נסעתי לביים את החדשות”, הוא משתף. “היא הייתה אישה מיוחדת”.
