ב”בדלתיים סגורות” עולה תמונה מדאיגה של תרבות ארגונית הבוחרת ב”שקט תעשייתי” על פני ציות לחוק. חשיפת 1.7 מיליארד הדולר שעברו לאיראן היא לא רק כשל טכנולוגי, אלא כשל מוסרי ומנהיגותי. העובדה שאחד החשבונות המרכזיים היה שייך לספק שעבד עם בינאנס עצמה, מעידה על עומק החדירה של גורמים עוינים לתוך המערכות הרגישות ביותר.
פיטורי החוקרים הפנימיים הם ה”אקדח המעשן” בסיפור הזה. גורמים המעורים בפרטים מצביעים על כך שהנהלת החברה נלחצה מהאפשרות שהרגולטור האמריקאי יבטל את הסדרי העבר ויטיל קנסות שעלולים למוטט את הבורסה. במקום לתקן את הפרצה, בחרו בבינאנס להשתיק את השליחים.
יש כאן מסר קריטי למשקיעי הקריפטו: למרות הניסיונות להפוך את התחום לממוסד, הוא נותר “המערב הפרוע” של הכלכלה העולמית. איראן, המצויה תחת חנק כלכלי, מצאה בבינאנס פרצה דרכה היא מממנת פעילות טרור אזורית. אם הממשל האמריקאי יחליט להחמיר את הצעדים נגד החברה בעקבות הממצאים החדשים, אנחנו עשויים לראות זעזוע בשוק הקריפטו כולו – כזה שיגרום לקנס של 4.3 מיליארד דולר להיראות כמו מכה קלה בכנף.
