במהלך הישיבה ציינו החקלאים בגיבוי משרד החקלאות: "נטלנו אחריות לאומית כדי למנוע קטסטרופה, דורשים פיצוי בגובה האובדן בסך כ-63 מיליון ₪". משרד האוצר: החקלאים מקבלים הנחה קבועה בידיעה שהמדינה לא תוכל לספק מים בבצורת וצריכים לנהל סיכונים, שר האוצר ידון בנושא בשבוע הבא. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי דרש מהאוצר לעדכן בהחלטה שתתקבל בישיבה עם שר האוצר ולאחר מכן תיקבע הוועדה ישיבת המשך: "נבקש לקבל גם צפי לגבי מועד החלטה"

מוקדם יותר דנה הוועדה בהיטל העובדים הזרים שמכביד על ענף המסעדנות בהעדר עובדים פלסטינים, וקראה לשיפוי מידי של 50% על ידי משרד הכלכלה, וכן ליישום ועדת המנכ"לים מצד משרד האוצר

ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה היום (ד') דיון בנושא הנזקים הקשים שנגרמו לחקלאות בצפון הארץ בעקבות שנת הבצורת 2024-2025, שהוגדרה כקשה ביותר ב-70 השנים האחרונות.

ניצן דהן, מנכ"ל אגודת "מים בגליל" תיאר את המצב הקיצון שנוצר עקב כמות משקעים נמוכה מ-50% וקיצוץ של כ-20 מיליון קוב בהקצאות המים בצפון, וציין כי בעקבות כך יזמו אגודות המים בשיתוף החקלאים ובסיכום עם משרד החקלאות, תוכנית "קיצוץ מרצון" נרחבת: ויתור על שטחי גידול שלמים בהיקף של כ-30 אלף דונם גידולי שדה, והזרמת המים לגידולים רב-שנתיים כדי למנוע קריסה ארוכת-טווח של החקלאות באזור.

דהן הדגיש כי האגודה "נטלה על עצמה התחייבות כלפי החקלאים, מתוך ציפייה לגיבוי מלא ולפיצוי מהמדינה, על בסיס תקדימים קודמים". כך הציג דהן כי הפיצוי הדרוש הוא בסך כ-63 מיליון ₪ עבור אובדן ההכנסה המלא של החקלאים בגין אי-גידול בקיץ 2025.

נציגי משרד החקלאות, פארוק דבור ורם שדמון הציגו תמיכה בצעד שנעשה והדגישו את החשיבות המקצועית של ההתערבות המוקדמת, עוד באזור באפריל-מרץ, כדי למנוע "קניבליזם בין החקלאים" ונזק ארוך טווח, שעלול היה להגיע למאות מיליוני שקלים. הם ציינו כי 60% מהתמ"ג באזור נסמך על חקלאות. הם ציינו כי המשרד העביר מספר מכתבים לשר האוצר עם המלצה לתמרוץ כספי, בסכומים דומים ל-63 מיליון ₪ שננקטו, כדי לשמר את החקלאות.

אוראל פיין, נציג משרד האוצר טען כי האזור הצפוני אמנם מנותק מהמערכת הארצית, אך החקלאים בו משלמים מחיר מים מופחת בשגרה, מתוך ידיעה שהמדינה לא תוכל לספק מים בשעת בצורת. הוא הבהיר כי הפיצוי המצופה מבוסס על שנת הבצורת ב-2018 שאינו תקף להקצאות התוספתיות, שאינן מובטחות על ידי המדינה. לדבריו, יש צורך בהכרעה של שר האוצר בנושא, ודיון בנוכחותו צפוי להתקיים בשבוע שלאחר הדיון. פיין הדגיש כי יש לבחון פתרונות ארוכי טווח לשיקום החקלאות בצפון דרך תקציבים ייעודיים, ולאו דווקא דרך מנגנון פיצוי מים.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "שהתיישבו בקיבוץ דן או ברעם או במטולה לא אמרו להם אם לא יהיה מים תסתדרו. יש בעמק החולה שזה מקום אסטרטגי למדינת ישראל כי יש לו השפעה על איכות המים בישראל, כי כל מילימטר של מים בכנרת עובר שם, החקלאים מחויבים להשקות שם גם אם הם לא מגדלים".

חברי הוועדה מתחו ביקורת על היעדר הכרעה מצדו של משרד האוצר, והדגישו את החשיבות במתן תשובה ברורה לחקלאים כדי שיוכלו להיערך לשנה הבאה.

ח"כ ינון אזולאי: "אם לא היו מבצעים את הצעד הזה היו אומרים קטסטרופה, ואיפה האחריות שלהם, לא נתתם להם תשובה בזמן אמת, תגידו להם כן או לא, מה יהיה שנה הבאה? למה ממאי הם לא יודעים לאן הולכים?".

ח"כ אלון שוסטר: "יש חשיבות אדירה לומר מה המדיניות כדי שיוכלו להתארגן, גם לומר לא תקבלו זה תשובה שהם יכולים להתארגן איתה. התוספות הן תוספות קבועות, מתבססים עליהם והן ירדו תוך כדי העונה, השיטה של לחכות לראות מה יהיה במקרה הזו היא רעה אסטרטגית."

יו"ר הוועדה, ח"כ מילביצקי, ביקש לקבל עדכון והחלטה מיד לאחר הדיון המתוכנן עם שר האוצר, וציין כי לאחריו תקבע הוועדה דיון נוסף.

מוקדם יותר קיימה הוועדה דיון בנושא עלות אגרות הבקשה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדנות, העומדת על כ-8,500 ₪ לעובד. הדיון נערך על רקע מצוקת העסקים הקטנים והצורך במכסות עובדים זרים חלופיות לעובדים פלסטינים.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי הדגיש בפתח הדיון כי המצב נובע מהעדר עובדים פלסטינים שנכפה על בעלי המסעדות, כאשר עלות עובד זר יקרה באופן ניכר.

שרה דיאמנט, מנהלת אגף עובדים זרים במשרד הכלכלה, הביעה תמיכה מפורשת בביטול או הפחתה משמעותית של האגרות, וציינה כי העסקים הקטנים מתמודדים ממילא עם עלויות גבוהות של העסקת עובדים זרים, בהם ביטוחים ועלויות נלוות, עם זאת, הדגישה כי ההחלטה הסופית בנושא מצויה בידי משרד האוצר.

רום בר-אב, נציג משרד האוצר, ציין כי אמנם מכסות העובדים נועדו להוות חלופה לעובדים פלסטינים, אך סייג כי בענף המסעדנות, עובדים אלו מהווים אחוז קטן מסך העובדים, ועל כן ההשפעה הכלכלית המאקרו-ענפית "היא זניחה". לדבריו, נושא הפחתת האגרות נבחן לעומק בוועדת מנכ"לים, שם ניתנה המלצה להפחתה, עם זאת, הדגיש כי בשל העלות הכוללת של ההפחתה לכלל הענפים הנוגעים לדבר, בנאמדת מאות מיליוני ש"ח עד מיליארד ש"ח, כל שינוי חייב להיבחן במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026 תוך מציאת צעדים מאזנים.

יו"ר הוועדה מתח ביקורת על הפער בין הצהרות התמיכה של משרד הכלכלה לבין המעשים "שלצערי אין יותר מידי מהם", וכן על התנהלות משרד האוצר והטיל ספק בחקיקת תקציב 2026 ובכך שיתאפשר לטפל במסגרתו בסוגיה. במשרד הכלכלה ציינו כי הם נלחמו למען קביעת המכסה.

אילן זגדון, פורום המסעדות ובעל מסעדה בב"ש* תיאר את הקושי הכלכלי של העסקים הקטנים לשלם את האגרה הגבוהה, שהובילה לדבריו לכך שרק הרשתות הגדולות עם הון עצמי יכולות להעסיק את העובדים הזרים שהוקצו. הוא אמר כי האגרה מובילה בהכרח לעליית מחירים בענף וקרא לביטולה המידי: "אני זכאי ל-12 ואני מוותר כי אין לי 120 אלף ₪, נשארו 700 עובדים, מי לוקח אותם? הרשתות שיש להן כסף. בסוף עבדתי למען הרשתות הגדולות ולי אין את מי להעסיק. העובדים הזרים מקבלים פנסיה מהחודש הראשון, דירה, ביטוח רפואי, הם יכולים לעבור ממקום למקום, הם מרווחים יותר מהעובדים הישראלים".

ח"כ ינון אזולאי מתח ביקורת על העיכוב בהפחתת אגרות העובדים הזרים במסעדנות מצד האוצר, חרף המלצות ועדת המנכ"לים: "אני לא מאמין שוועדת מנכלים הוקמה כדי לקבל סכום 0 אלא כדי לעשות משהו מקצועי ולקבל את התשובה המקצועית, קיבלתם תשובה? תעבדו לפיה, זה ששר האוצר לא רוצה, זה לא מקובל."

בתום הישיבה קרא יו"ר הוועדה למשרד הכלכלה להרים את הכפפה באופן מידי, ולארגן שיפוי של האגרות, בסכום שלא יפחת מ-50% מהעלות, וזאת באמצעות גיוס סכום של לפחות 8.5 מיליון ₪ מתקציב המשרד עד אשר יימצא פתרון תקציבי כולל, וכי במידה והמנכ"ל יירתם הוא יפעל לגייס מנכ"לי משרדים נוספים. היו"ר הוסיף כי אם שר האוצר היה רואה בנושא חשיבות, ניתן היה לפתור אותו במהירות.