חוק הסלולר שאושר אתמול בכנסת, הידוע כתיקון 79 לחוק התקשורת, הוצג על ידי רבים במפלגות החרדיות כחוק דרמטי וחדשני, אך מבט מעמיק יותר מגלה תמונה שונה. למעשה, השינויים כבר היו קיימים במידה רבה בשטח.

בעבר, נושא חסימת המספרים התנהל באופן חופשי, ולמרות עתירות שהוגשו בנושא, ועדת הרבנים לענייני תקשורת המשיכה לחסום מספרים על פי ראות עיניהם.

אחד מיוזמי החוק, ח"כ ינון אזולאי – מתרברב ומרעיף מחמאות ליו"ר מפלגתו והשותפים לחוק, מבלי לפרט כלל מה הם "ההישגים":

הרקע והצורך בחוק הסלולר:

אחת העתירות המרכזיות בנושא הינה בתיק 4442/21 שהוגש לבג"ץ.

העתירה הוגשה ע"י הארגונים הבאים: הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, האגודה למען הלהט"ב בישראל, בת קול – נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות והמרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל.

בעתירה זו, ניתן צו ביניים ע"י בג"ץ בתאריך 31.7.22 שביקש ממשרד התקשורת להבהיר, מדוע שלא יחייב נימוק לחסימת מספרים ושימוע בנוגע לחסימה של כל מספר ומספר – מה שגרם לחשש מצד ועדת הרבנים לענייני תקשורת – בשל ההבנה שצו הביניים יהיה קו מנחה לקראת הכרעה בעתירה.

תיקון 79 לחוק התקשורת בא למעשה להסדיר את היכולת לחסום מספרים, ולהגן את העניין ואופן היכולת לחסום מספרים ע"י ועדת הרבנים וחברות הסלולר – בחקיקה.

אך השינויים שהובאו בחוק הם יותר קוסמטיים מאשר מהותיים.

החוק מגביל כעת באופן רישמי וממוסד מבחינה חוקית את היכולת לחסום מספרים, הן בצורך לתת אמות מידה ברורות ושקופות, הן בחובת הוועדה לתת דיווח מפורט מדי חצי שנה למשרד הכלכלה ועוד.

הבעיות שהחוק מציב לקומה הכשרה

"לחוק הסלולר" הוכנסו מגבלות דרמטיות על ועדת הרבנים וחברות הסלולר, לדוגמא, בסעיף 2(ב): "הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת מספרי הטלפון של תאגידים שהחיוג אליהם הוגבל לפי פסקה זו, ואת שמותיהם ככל הידוע לו, בתוך יום עבודה אחד מיום שנודע לו על כך"

לנוחיותכם: ההליך המתנהל בבג"ץ

סעיף 2(ג): "בעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, ישלח הספק המורשה הודעה למנוי על חסימתו"

כלומר, אין כאן מהפכה אמיתית כלל. עתירה לבג"ץ בעניין חסימת מספר טלפון הינו שולי לחלוטין וקרה פעמים בודדות בעשור האחרון, כעת, החוק מעגן את היכולת לחסום (מה שהיה קורה עד כה ללא חקיקה) אך גם מגביל מאד את אופן היכולת לעשות זאת בנוגע לכל מספר ומספר – כביכול מדובר בעתירה לבג"ץ בגין כל חסימה.

האופוזיציה ביקשה לעגן בחוק, כי מנוי שנחסם ללא הודעה – יוכל לקבל מבית המשפט סך של עד 10,000 ש"ח בגין כל יום בו המספר היה חסום, אך סעיף זה בסופו של דבר לא נכנס בחוק שעבר.

הגבלת ניוד לקומות כשרות

התיקון מדבר על היכולת לנייד מספרים מקומה כשרה לקומה כשרה אחרת. בעבר, התהליך הזה לא היה אפשרי, ובכל זאת התיקון חוקק כדי להסדיר זאת.

אך השאלה הנשאלת היא, אם הנושא כבר היה בעייתי בעבר, אך בכל אופן התנהל ללא מפריע, מה הטעם בחקיקה נוספת שתאשר את הנושא?

(מדובר ככל הנראה בניסיון לפגוע כלכלית בוועדות כשרות מתחרות לוועדת הרבנים – שהרי סינון התוכן בחברות אלו מחמיר אף יותר מזו בוועדת הרבנים)

החוק ככלי יח"צ

לאחר בחינה מעמיקה, נראה שהתיקון לחוק התקשורת אינו מביא שינוי משמעותי במציאות הקיימת, אלא משמש ככלי יח"צני לטובת המחוקקים.

מדובר, אולי, בניסיון לשמור על הגב המשפטי של ועדת הרבנים לענייני תקשורת ולא בהעברת חוק דרמטי שישנה את המציאות הקיימת.

לאחר העברת החוק אצו רצו במפלגות החרדיות ותידרכו את כלל כלי התקשורת החרדים שבישרו על דרמה ובשורה גדולה בגין "העברת חוק הסלולר" ללא הסבר ולו הקטן ביותר, מה הם התועלות "הדרמטיות" בחוק הזה.

הגדילו לעשות בעיתון יתד נאמן, כאשר נתנו כותרת על כך שהח"כים עלו להתברך מר' משה הלל הירש לאחר החקיקה יחד עם ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, אך לא כתבו מילה אודות התועלת כביכול שיש בחוק זה.

ריכוכו של חוק הסלולר

הח"כים החרדים ניסו להעביר חוק הרבה יותר מורכב וקיצוני אך מפלגת עוצמה יהודית התעקשה ולא איפשרה להעביר את החוק במתכונתו הראשונה, אלא גרמה להרבה מאד שינויים. התנגדותה, גרמה לחיכוכים רבים בקואליציה "ולדם רע" בין השר לביטחון לאומי יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ליו"ר ש"ס אריה דרעי

לסיכום, כאשר מדברים על חוק הסלולר, חשוב לזכור שלא מדובר בחוק שמביא לשינוי מהותי במציאות, אלא בהסדרה של מצב קיים שלאורו היה מקום לשיפור והבהרה. יתכן, שמדובר בניסיון של הח"כים החרדים לומר לציבור שלהם כי סוף סוף הצליחו להביא הישג כלשהוא בכנסת הנוכחית.

אם עד היום וועדת הרבנים יכלה לחסום מספרים כראות עיניה, הח"כים החרדים הגבילו אותם וגרמו לקומה הכשרה לכאורה לנזק אדיר.

משכורת העתק של חיים לנג מועדת הרבנים לענייני תקשורת