לאחר המלחמה האחרונה בין ישראל לחיזבאללה, הדיון הציבורי חרג מעבר לשדה הקרב ולזירה הפוליטית. בלבנון התעוררה סערה פנימית סביב פרצות חסרות תקדים בתשתיות הביטחוניות של ארגון הטרור, שהובילו לפגיעה גם במתקנים מהסודיים והמבוצרים ביותר.
החשיפה הזו העלתה שאלות קשות לגבי אופי ושיטות החדירה. חלק מההסברים התבססו על פעילות סוכנים בשטח, אחרים על טכנולוגיות מעקב מתקדמות, אך אחת ההשערות המסקרנות ביותר נגעה לשימוש ישראלי בטכנולוגיה חדשנית: ראייה דרך אותות Wi-Fi.
בראיון לעיתון "אל-מודון" הסביר המהנדס והמומחה הטכני איימן חאטום כי התיאוריה פשוטה אך המימוש מורכב. נתבים וטלפונים פולטים אותות Wi-Fi המתפשטים בחלל ומשתקפים מקירות, רהיטים ואף מגוף האדם. כאשר אדם זז, ההשתקפויות משתנות – ושינויים אלה ניתנים לפיענוח מדויק.
באמצעות ניתוח נתונים מתקדמים, מידע מצב ערוץ (CSI) ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, ניתן לתרגם את השינויים ל"מפת שלד" תלת ממדית של תנועות הגוף. לעיתים אף אפשר לזהות אדם לפי אופן הליכתו. הטכנולוגיה הזו כבר מיושמת באזרחות: ניטור קשישים בבית חכם, מעקב רפואי אחר חולים או שליטה במערכות תאורה וחימום לפי נוכחות. אולם הפוטנציאל השנוי במחלוקת ביותר נמצא בעולם הביטחון.
חאטום מסביר כי שימוש צבאי בטכנולוגיה יכול לאפשר לחיילים לזהות כמה אנשים נמצאים בתוך מבנה עוד לפני פריצה, ואף לזהות זהותם על סמך הליכתם. בנוסף, היא יכולה להחליף מצלמות תרמיות או אופטיות בסביבות קשות – לילה, עשן או אבק – ולשמש גם במשימות חיפוש והצלה.כאמור, ישראל נחשבת לשחקנית בולטת בתחום. חברת Camero-Tech כבר פיתחה מערכות מכ"ם מתקדמות, המסוגלות "לראות" דרך קירות וזכו לשימוש מבצעי בעזה ובאיו"ש, ואף הוצגו בתערוכות בינלאומיות. ההבדל הוא שמערכות מכ"ם כאלה דורשות ציוד ייעודי, בעוד שטכנולוגיות Wi-Fi משתמשות באותות קיימים – זולים, זמינים וחשאיים יותר.
