רק כ-23% מהמפעלים החיוניים למזון ערוכים לחירום במלואם; ב-12.3% מהם אין מיגון תקני
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: "מחסור חמור במלאי חירום ופריסה חלקית של מחסנים אלו כשלים המחייבים טיפול מיידי"
הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה היום דיון בדוח מבקר המדינה לשנת 2025 העוסק בהבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בשעת חירום. מהדוח ומהדיון עלו פערים משמעותיים במוכנות המדינה, ובהם היעדר גורם מתכלל בעל סמכויות, מחסור במוצרים חיוניים במלאי החירום, תלות גוברת בייבוא מזון, פערים במוכנות מפעלים חיוניים, וליקויים בהיערכות לענף החקלאות ולשרשראות האספקה.
נתונים מהדו"ח האחרון שהוצגו בדיון: אספקת המזון המבוססת על יבוא גדלה ב־16% בין השנים 2011–2021, לעומת גידול של 1.5% בלבד בייצור המקומי; 93% מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת 2022 היו מיובאים; ישראל דורגה במקום 149 מתוך 169 מדינות בתלות בייבוא דגנים; במחסני החירום הלאומיים נמצא מחסור בשלושה מוצרים חיוניים; כ־23% מהמפעלים החיוניים בתחום המזון מוכנים לחירום באופן חלקי בלבד בתחום כוח האדם, וב־12.3% מהם אין מיגון תקני; הפער במספוא הגיע ל־50%–100% טרם המלחמה ולאחר עדכון התרחיש גדל עד 300%.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר "אירועי המלחמה והמצב החירומי המתמשך פגעו קשות בענף החקלאות, כאשר עיקר הייצור החקלאי מצוי באזורי עימות. ישראל תלויה כמעט לחלוטין בייבוא גרעינים, לרבות חיטה ומספוא החיוניים גם לייצור מזון מן החי. האחריות לביטחון המזון מפוזרת בין גופים רבים, ללא אסטרטגיה מתכללת וללא סמכות אכיפה ברורה. דוח המבקר מצביע על היעדר תכנון אסטרטגי, מחסור במלאי חירום, פיזור גיאוגרפי חסר של מחסנים, פיקוח לקוי על מלאים ומחסור במספוא – כשלים המחייבים טיפול מיידי.
רונן באום, מנהל תחום היערכות לחירום, משרד הכלכלה: "המשרד מחזיק שישה מלאים אסטרטגיים בהתאם להגדרות רח"ל, ומבצע ביקורות חודשיות על המחסנים ועל תוקף המוצרים. במהלך המלחמה נוספו מוצרים למלאי, ולכן נוצרו פערים שצוינו בדוח. ישנם 213 מפעלים חיוניים בתחום המזון, והמשרד פועל מול ספקים גם ללא חקיקה ייעודית, אך אינו אחראי להכנת האוכלוסייה לחירום. בעת מכרזים ניתן יתרון לספקים בעלי פיזור מחסנים רחב".
ויקטור וייס, רמ"ח מדיניות אקלים, המל"ל: "ברמת החירום רח"ל היא הגוף המתכלל, וברמה האסטרטגית זוהה צורך בתכנית ארוכת טווח לביטחון מזון. הוחלט שמשרד החקלאות יתאם את התכנית האסטרטגית, רוב הליקויים שעלו בדוח טופלו במסגרת זו. נדרשת החלטת ממשלה שתעגן את המנגנונים ותוביל לתכנית חומש מתוקצבת. ניהול הסיכונים הוא לב התכנית, והמל"ל פועל להעמדת הפלטפורמה האסטרטגית".
ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון: "התכנית האסטרטגית לביטחון מזון קיימת אך חסרה תקצוב מיידי. ייבוא לא מחליף ייצור מקומי ומסכנת את ביטחון המזון. תעשיית המזון והחקלאות המקומית היו מרכיב מרכזי ביכולת המשק לתפקד במלחמה, והדוח מבהיר כי מזון הוא מוצר קיומי".
יוסי שפירא, סגן ראש רח"ל: "הממצאים בדוח מדויקים, והבעיה המרכזית היא היעדר סמכות תכלול. רח"ל אינה רגולטור ואינה יכולה להנחות משרדים אחרים. משרד החקלאות צריך לתכלל את ביטחון המזון בשגרה ובחירום, ורח"ל תסייע בבניית תכנית החירום. נדרש תקציב ייעודי למלאי חירום, וקיים חשש לחוסרים בתחום החלבונים. מאז 2016 נעשה ניסיון לקדם את חוק העורף ללא הצלחה".
אוראל פיין, רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר "המדינה אינה מחזיקה בעלות על הגרעינים אלא מממנת הגדלת מלאים. קיימים תקציבים ייעודיים, אך תוצאות המכרזים הצביעו על דרישות כספיות חריגות מצד השוק. משרד החקלאות פעל נכון כשלא אימץ הצעות גבוהות. יש לחזק את החקלאות המקומית, במיוחד בצפון, תוך התאמות במנגנוני התמיכה, כחלק מניהול סיכוני ביטחון המזון".
שי זגדון, מנהל אגף חירום, משרד החקלאות וביטחון המזון: "המשרד מחזיק מלאי חיטה למאכל ומלאי מספוא. אין מחסור בגרעיני חיטה, והפער מתמקד במספוא. מכרזים שנעשו לא צלחו בשל מחירים גבוהים ושוק רווי. המלאים נשמרים לשעת חירום בלבד. במהלך הביקורת הוסבר כי החיטה עמדה בתקן, ומקודמת חקיקה לחובת דיווח על מלאי מזון. בתחום כוח האדם הוגדלו מכסות העובדים הזרים, ונערכות ביקורות תקופתיות במפעלים חיוניים".
