גרמניה נכנסה לעידן של חוסר ודאות פוליטית לאחר מערכת בחירות סוערת, שבה לא הושג מנצח מובהק. תוצאות ההצבעה הדהדו ברחבי אירופה, עם זינוק משמעותי של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שגרפה 20.8% מהקולות – הישג חסר תקדים שמעורר חששות כבדים לגבי יציבותה של המדינה והשלכותיה על היבשת כולה.
היסטוריון התקשורת דוד ויצטום, המתמחה ביחסי ישראל-גרמניה וזוכה פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית, הסביר בראיון ל"מעריב" כי תוצאות הבחירות חושפות קרע עמוק בין גרמניה המזרחית למערבית. לדבריו, "המגמה הזו מסמלת עליית כוחות לאומניים אנטי-דמוקרטיים, שמאיימים לשנות את אופייה של גרמניה כפי שהכרנו בעשורים האחרונים".
הברית הטרנס-אטלנטית תחת איום?
אחד הנושאים המרכזיים שמדאיגים את ישראל ואת אירופה כולה הוא חזרתו האפשרית של דונלד טראמפ לבית הלבן והשפעתו על הבריתות הגלובליות. לדברי ויצטום, "אם ממשל טראמפ ימשיך לקדם מדיניות בדלנית, ייתכן שהברית הטרנס-אטלנטית תיחלש, מה שעלול לפגוע במעמדה של גרמניה כמנהיגה מרכזית באירופה".
צבי יחזקאלי: "התעצמות הימין הקיצוני – מסר ברור לישראל"
הפרשן לענייני ערבים, צבי יחזקאלי, התייחס למשמעות הבחירות עבור ישראל: "ישראל צריכה להיות דרוכה. המגמה של עליית הימין הקיצוני באירופה מסוכנת לנו, כי לצד עוינות לאסלאם, אותם גורמים נושאים לעיתים גם מטען אנטישמי. זה אירוע שדורש מעקב הדוק מצד הדרג המדיני בירושלים".
גרמניה והעתיד האירופי
תוצאות הבחירות לא רק מערערות את המערכת הפוליטית הגרמנית, אלא גם מעלות שאלות נוקבות על עתידה של אירופה. מפלגת ה-AfD, שנתפסת בעיני רבים כמפלגה ניאו-נאצית, ממשיכה להתחזק, ויחד עם משברים כלכליים, מלחמת רוסיה-אוקראינה וחוסר יציבות פוליטית – היבשת כולה עלולה לעמוד בפני שינוי דרמטי בשנים הקרובות.
בישראל ובבירות אירופה ממשיכים לעקוב בדאגה אחר ההתפתחויות בגרמניה, בתקווה שהמגמות הקיצוניות לא ישפיעו לרעה על הסדר העולמי הקיים.
