שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, נשא הבוקר את נאום הפתיחה בכנס ירושלים ה-22 של קבוצת בשבע, שנערך בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל והרשות לפיתוח ירושלים.
בנאומו התייחס ליחסי הציבור החרדי והדתי בתקופה זו: "יש מתיחות רבה בין הציבור שאני מייצג לציבור שאתם מייצגים, סביב המחלוקת הקשה בעניין חוק הגיוס והדרישה של הציבור החרדי להסדיר את מעמד בני הישיבות".
"אני לא אכנס כאן לדיון הנוקב הזה, מאחר ואנחנו לא נסכים עליו. אני חוזר מעל במה מכובדת זו על הצעתי ביום ירושלים האחרון בנאומי בישיבת מרכז הרב, להכניס לחדר את ראשי הציבור הדתי ואת ראשי הציבור החרדי, ולדון בכובד ראש כיצד ניתן למצוא נוסחה שמחייבת את הכיבוד ההדדי".
"בשונה מאחרים, אני חושב שהציבור הדתי לא מקבל את הכבוד הראוי לו ביחס לתרומתו בשדה הקרב, במיוחד במלחמה האחרונה. כאשר היו שהתנגדו לכניסתם של נציגי הציבור הדתי לשולחן מקבלי ההחלטות, אני תמכתי, ועודני סבור שלכם מגיעה זכות יתירה בדיון על אופן המשך המלחמה – מאחר ואתם שילמתם את המחיר היקר ביותר במלחמה הזו".
"ובכל זאת, כשאנו באים לדון על ירושלים וערבות הדדית, אני מבקש להפנות מבט נוסף כאשר אנו דנים בשאלה האסטרטגית הנוגעת לתורת ישראל, ארץ ישראל, ועם ישראל, והאם ההבנה ארוכת השנים ביננו ראויה להימשך, או שמה אתם מעוניינים להוביל לפירוקה לנוכח חילוקי הדעות סביב עניין הגיוס".
"מה הוא האיום הגדול ביותר על ירושלים המאוחדת? כולנו יודעים שזהו האיום הדמוגרפי. המספרים מדברים בעד עצמם. על פי המסמך של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שהוגש לי ביום ירושלים האחרון, בשנת תשפ"ד התגוררו בירושלים קרוב ל-600 אלף יהודים וכ-380 אלף ערבים. האוכלוסייה החרדית מנתה כ-270 אלף איש (כ-46% מהיהודים), האוכלוסייה החילונית והמסורתית מנתה יחד כ-170 אלף איש, והאוכלוסייה הדתית – קרוב ל-140 אלף איש".
"רק לסבר את האוזן, לאחר מלחמת ששת הימים היו 72 אחוז יהודים בירושלים ורק 28 אחוז ערבים. היום, לפי הנתונים שהבאתי פה, רק 61 אחוז יהודים, ו-39 אחוז ערבים. כאמור, כמעט מחצית מיהודים הם חרדים".
"תחשבו על האפשרות לפיה ב-58 שנים האחרונות קצב הגידול המבורך של המשפחות החרדיות בירושלים לא היה נשמר, אם משפחות ברוכות הילדים לא היו נשארות בירושלים, אם המשפחות החרדיות בירושלים לא היו בלי עין הרע מבורכות בילדים וילדות, לצידי היה ניצב פה היום בגאון ראש העיר ירושלים – מוסלמי. זה לא פוליטיקלי-קורקט להגיד את זה, אבל זו האמת".
"באנו כאן לדבר על העיר ירושלים, אבל ההשפעה של המשפחות החרדיות מוברכות הילדים היא בכלל ארץ ישראל, גם בין הים לירדן, וכן גם בתוך ישראל הקטנה, וגם ביהודה ושומרון, ברורה לכם לא פחות מלי. מי כמוכם עוסקים בחישובים האסטרטגיים האלו על הרוב היהודי במרחב, כחלק מההתנגדות הנחרצת, לה אני שותף, להקמת מדינה פלסטינית".
"נשאלת השאלה: האם זהו לא חלק מהנשיאה בנטל? האם חלקנו זה בערבות ההדדית על עתידה של ארץ ישראל אינה ראויה להיחשב במכלול השיקולים? האם אימא חרדית שמגדלת שמונה, או עשר, או לפעמים אפילו 12 ילדים, וזכיתי שרעייתי ביניהם, ויש כאלו שגם יותר מזה, האם אימא כזו לא ראויה לקול בשאלה הרת הגורל מה משמר פה את העם היהודי? אני יודע שזה לא תכלית הכל. אבל זה כלום בעיניכם?".
"אני יודע שאצלכם בוערת בימים אלו שאלת השותפות עם הציבור החרדי. אני רוצה לשתף אתכם שגם אצלנו עולה השאלה הזו. אני, בהוראת רבותי, התנגדתי לגירוש מגוש קטיף, אפילו התנגדתי לעסקת המאה, ובהזדמנויות רבות אחרות בחרו מנהיגי אגודת ישראל לבחור בצד שלכם בוויכוחים קשים ומרים על עתידה של ארץ ישראל".
"אני לא שניתי את עמדתי בעניין הזה, אבל אני לא יכול שלא לשתף אתכם בקולות שאני שומע בציבור אותו אני מייצג. בתוך עמי אנוכי יושבת, ואני נשאל שאלות. רק באחרונה ניגשו אלי חסידים של אדמו"רים חשובים, בהם כאלו שהובילו בתקיפות את ההתנגדות לגירוש גוש קטיף, ושאלו אותי – האם לא הגיעה העת לוותר?".
"אם נעשה סקר בקרב מצביעי הליכוד, אני לא בטוח שיהיה שם רוב התומך בהתיישבות בכל רגב אדמה במעלה גבעות השומרון, מה שקרוי גם המאחזים, אבל בגלל שאתם בציונות הדתית סבורים שזה מה שנדרש לעשות בכדי להגן על ארץ ישראל – אנחנו מגבים, כי אנחנו שותפים ואנחנו מכבדים את תפיסת העולם שלכם, וכי אתם המומחים לצורך עניין זה".
"הציבור שלי סבור שמה שנדרש מבחור ישיבה המבקש להיות בן תורה אמיתי שישמר את העם היהודי לדורי דורות היא ללמוד תורה בניתוק מוחלט מכל ענייני העולם, וכך עושים רבבות לומדי תורה בישיבות החרדיות – למה לנו לא מגיע מכם איזושהי הדדיות בעניין הזה? גיבוי כלשהו? למה לא קם אחד מכם שיאמר, על לימוד התורה, לחרדים יש את ההבנה העמוקה ויש לסמוך עליהם?".
"בציבור שלנו יש כאלו ששואלים, האם הקשר הזה ביננו לא יקר לנו מידי? האם הגיבוי של היהדות החרדית לכל מהלכי ההתיישבות ביהודה ושומרון, כולל ההיאחזות בגבעות, מה שאנו מכנים "ההתיישבות הצעירה", לא מאלצת אותנו לשלם מחיר יקר מידי ביחס ליכולת שלנו כציבור חרדי לשמור על אורח החיים השמרני שלנו?".
"עניתי להם מה שעניתי להם, אבל אני מפנה את השאלות האלו אליכם, אתם אלו שבמידה רבה משפיעים מאוד על דעת הקהל בציבור הדתי, אני לא מבקש מכם לקבל את דעתי, אבל אני כן מבקש שתחשבו על הדברים האלו, בפניכם הכרעות אסטרטגיות ארוכות טווח ביחס לעתידה של ארץ ישראל, תסתכלו על התמונה הכוללת", דברי השר פרוש בפני משתתפי הוועידה.
