בשקט, הרחק מאור הזרקורים, נרקמים מגעים בין ישראל לסוריה. המפגש שהתקיים באבו דאבי ב-13 באפריל, בהשתתפות הנשיא הסורי אל-ג'ולאני ובכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, מסמן אולי תפנית ביחסים העכורים בין המדינות. אך האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או במהלך טקטי בלבד?
"יש מפגש אינטרסים די נדיר לדעתי בין סוריה לבין ישראל בנושא הביטחוני", אומר אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, לשעבר יועצו המדיני של יצחק רבין וחוקר בכיר במרכז הירושלמי. "אל ג'ולאני מפחד מהקשר הישראלי עם הדרוזים ועם הכורדים, וזה עלול לערער את שלטונו לפרק את משטרו. מצד שני ישראל לא רוצה שהג'יאהדיסטים, המיליציות יגיעו בכלל לאזור הגבול".
לדבריו, המפתח להתקדמות עשוי להיות "הסדרה בשתיקה, שאחד העקרונות שלה יהיה שישראל יהיה לה זכות להתערב כדי למנוע כל כניסה של מיליציה עוינת לכיוון רמת הגולן. מצד שני, התחייבות של המשטר הסורי לא לפגוע, לא בדרוזים ולא בכורדים, ואז אפשר מה שנקרא לחיות עם זה".
אחד הנושאים המרכזיים בשיחות היה הסדרי ביטחון באזור החרמון הסורי. נריה מדגיש את חשיבותו האסטרטגית: "החרמון זה, בוא נאמר ככה, תמיד היה ותמיד נחשב לעיניים והאוזניים של המדינה… זה מאחז אסטרטגי שמאפשר שליטה, ובוא נאמר, תצפית אדירה לכיוון העמק, דרומה לכיוון העמק צפונה, לכיוון דמשק".
עם זאת, הוא רומז על אפשרות לשינויים עתידיים: "בהנחה שאנחנו משתכנעים שהמשטר הסורי כנה בכוונותיו כלפי ישראל, וזה לא מה שנקרא, אותו זאב שמחופש לכבשה אז אנחנו יכולים להגיע למצב של דיון מחודש לגבי הסדרי הביטחון לאורך הגבול, כל נושא של אזור החייץ, לקבוע דברים חדשים בחמישים שנה הקרובות".
בעקבות השיחות, דווח על מעצרים של פעילי הג'יהאד האיסלאמי בסוריה, אך נריה סבור שאין לראות בכך בהכרח מחווה לישראל. "לג'ולאני יש אויבים מבפנים שהוא פשוט נלחם בהם. זה חיזבאללה, זה חמאס, זה האיראנים, וכמובן הג'יהאד האיסלאמי, והוא פשוט פעיל בנושא הזה כי הוא רוצה להשליט סדר". לדבריו, "וכרגע הסדר חסר בסוריה משום שיש לו מתחתיו קרוב ל-20 קבוצות של ג'יאהדיסטים שחלק גדול מהם לא סרות למרותו. אז הוא צריך להילחם קודם כל על שרידותו, על הזיכרון לטווח קצר של המשטר שלו".
האם ישראל מסתכנת בעצם קיום השיח עם סוריה? נריה נחרץ: "אני לא חושב. מהניסיון שלי בדברים האלה, אני זוכר את רבין, הוא אמר לי שאם צריך להגיע לשלום, להשיג שלום, אתה מוכן גם תלך לפגוש את השטן. אז אנחנו חייבים לנסות כל דבר". בראייה אסטרטגית רחבה יותר, נריה רואה בסוריה נדבך חיוני: "הנושא שסוריה הוא מאוד חשוב, הוא חיוני ביותר משום שבמשוואה האסטרטגית מסביב לישראל, יש כאן אפשרות של יצירת ציר שונה בציר בולם לציר האיראני שמתחיל מלבנון, סוריה, והמשיך לעיראק, לדרומה, לסעודיה ומדינות המפרץ".
ואולם, כמו ארצות הברית, גם ישראל נשארת זהירה: "האמריקאים רוצים לראות לפני שהם מתחייבים להקל בסנקציות שהן חיוניות מבחינתו של המשטר כדי לשרוד". בסופו של דבר, המבחן יהיה במעשים, לא במילים.
