לאחר שהותקף על ידי תושב קיבוץ בארי כשביקר שם אמש (שני), חה"כ אלמוג כהן התראיין הבוקר לרדיו 103FM ודיבר על התקרית.

"אני אומר בפה מלא שלא מדובר בכל. לדעתי זה קומץ שלא מייצג אפילו את עצמו, וניסיתי להסתיר את זה, אבל משום מה שכנראה שהם החליטו להוציא את זה החוצה. יש לי שם המון חברים, חלק מהילדות שלי הייתה שם", אמר כהן תחילה".

"נכנסתי לקיבוץ על ידי שכן מהקיבוץ שהכניס אותי. העניין תואם עם ההפקה מול הקיבוץ. התכוננתי לדבר על האחים שלי שחלקם נהרגו בקרבות בתוך הקיבוץ ובדרכם אליו. ואז הגיע אדם שהזדהה כבן הקיבוץ ופשוט צרח עליי שם", הוא נזכר.

"זה יום קשה לכולנו, התאריך שמתחלף מה-06.10 ל-07.10. זה האירוע בפני עצמו. מבאס. לא התעמתי איתו, קמתי והלכתי. לא הגעתי לטקס, לא היה שום טקס. הגעתי להתראיין ב-i24NEWS בשעה 14:00 בצהריים. עשיתי קרוב ל-12 ראיונות אתמול בכל כלי התקשורת. לא ביקשתי להיכנס לשום טקס, גם לטקס אליו הוזמנתי לא הלכתי, הלב לא מסוגל לשאת את כל הכאב הזה ביום אחד".

"אני גם לא עשוי מסוכר, אני לא מתרגש גם אם היו יורקים עליי, אבל יש דרך. צעקו לי שהדם על הידיים שלי, שאני רוצח, אני לא זוכר שרצחתי אף אחד. תאמרו את הדברים בצורה מסודרת, כמעט הפעילו לי טריגר. מה היה קורה אם היו מפעילים לי טריגר? למה לצרוח בצורה כזאת?", תהה כהן.

"לא התנגדתי לעסקה הראשונה, אמרתי שהתנאי שלי הוא שיחזרו ללחימה. חשבתי ועודני חושב שזו טעות לעשות את זה בחלקים ובמבחן הזמן כנראה שצדקתי. האישיו זה הדרך".

"תגידו את זה כמו בני אדם. מה אני לא בן אדם? באותו בוקר כשסיימנו להרוג את המחבלים ונשאר רק הבית של רחל, אמרתי ללוחמים אני עולה איתכם ובעטו אותי החוצה. את מי הם ביזו? אותי הם ביזו? אני לא רואה אף אחד ממטר, אבל זה פגע בזכר החללים שהגיעו לקיבוץ. אנשי ביטחון שהיו צריכים להגיע לא רצו להגיע. באתי לדבר על מי שכן הגיע, והשאירו ילדים, ותינוקות. למה לדבר בצורה כזו? אתם רוצים עוד פילוג?".

"בחרתי לא לענות כי חשבתי שלענות היה מבזה את זכר הנופלים. לאותם הקולות שמחפשים לזרוע פילוג בחברה הישראלית, אין לכם מקום, אתם לא תקבלו את הבמה. גם האחים שלי שנפלו בקיבוץ בארי, אם היו שואלים אותם הם היו רצים לאש למען כל אחד מאזרחי המדינה. ביחד נחיה ונמות", הוא סיים.