לאחר מאבק משפטי ממושך מצד התנועה לחופש המידע, נחשפים לראשונה נתוני השכר של בכירי הנהלת הכנסת. הנתונים שפורסמו חושפים תמונה מפתיעה: בעוד תשומת הלב הציבורית מתמקדת בשכרם של חברי הכנסת והשרים, עולה כי בכירי המערך המינהלי של הכנסת – ובראשם היועצת המשפטית, המנכ"ל והמזכיר – משתכרים עשרות אחוזים יותר מהנבחרים המכהנים.
הנתונים נחשפים: מי מרוויח כמה?
הפרסום המלא חושף את עלויות השכר הגבוהות של שלושת התפקידים הבכירים ביותר בהנהלת הכנסת:
* עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת:
* שכר ברוטו חודשי: 73,469 שקל
* עלות שכר חודשית כוללת למדינה: 98,500 שקל
* עלות שכר שנתית כוללת: 1,182,006 שקל
* משה (צ’יקו) אדרי, מנכ"ל הכנסת:
* שכר ברוטו חודשי: 55,305 שקל
* עלות שכר חודשית כוללת: 73,550 שקל
* דן מרזוק, מזכיר הכנסת:
* שכר ברוטו חודשי: 59,163 שקל
* עלות שכר חודשית כוללת: 78,560 שקל
פערים מפתיעים: בכירי המנהלה מול נבחרי הציבור
לשם השוואה, חשוב להבין את הפערים המשמעותיים בין שכרם של הבכירים המינהליים לבין שכרם של נבחרי הציבור:
* שכר ברוטו של חבר כנסת: כ-48,000 שקל.
* שכר ברוטו של שר בממשלה: כ-55,000 שקל.
המשמעות ברורה: היועצת המשפטית, למשל, משתכרת מעל 50% יותר מחבר כנסת ממוצע, ומשמעותית יותר גם משר בממשלה.
דרישה לשקיפות: הכנסת כגוף עצמאי
עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, הבהירה את עמדת התנועה: "אין לנו טענה כלפי עובדי הכנסת – הם עובדים מסורים ומקצועיים. הבעיה היא בחוסר השקיפות של הכנסת". לדבריה, הכנסת היא גוף בעל תקציב נפרד שאינו כלול בתקציב המדינה הכללי, והוא עובר דרך ועדת הכספים. "לכן היה ראוי שתהיה שקיפות מלאה", הוסיפה עו"ד נגב.
הפרסום הנוכחי, שהגיע לאחר מאבק עיקש, הוא צעד חשוב בכיוון, אך מותיר שאלות פתוחות רבות לגבי היקף השקיפות הנדרש מגוף כה מרכזי ובעל השפעה. האם זהו רק קצה הקרחון? והאם הציבור יקבל גישה מלאה לכלל נתוני השכר והעלויות בכנסת?
