דניאלה גלבוע, תצפיתנית לשעבר בצה"ל ואחת מניצולות השבי הקשות ממלחמת "חרבות ברזל", חוותה ביממה האחרונה אירוע קשה ומטלטל בבית קפה בתל אביב – אירוע שלדבריה הציף בה תחושות טראומטיות מתקופת שהותה בעזה.
גלבוע, שזה עתה סיימה את שירותה הצבאי וגזרה חוגר, תיארה את המקרה בסטורי שפרסמה באינסטגרם. לדבריה, היא נכנסה לבית קפה "נחמד", וביקשה להשתמש בשירותים בשל צורך דחוף. “פניתי למוכר בצורה מכבדת”, כתבה, “וביקשתי ללכת לשירותים כי יש לי בדחיפות. המוכר ענה לי 'לא'”.
התגובה הלקונית הייתה בשבילה לא סתם אי־נוחות רגעית – אלא "טריגר קטן וקווץ' בלב", כפי שתיארה. לדבריה, המילים הללו מיד החזירו אותה לימים האפלים בעזה, כשהייתה כלואה בידי חמאס ונשללה ממנה הזכות הפשוטה ביותר – לבקש ללכת לשירותים.
“בזמן שחיכיתי למונית וראיתי שהנסיעה עוד ארוכה, אזרתי אומץ וביקשתי שוב, בדחיפות”, כתבה. אך המוכר המשיך להתעקש. "הוא התווכח איתי מול כולם. אמרתי לו בדיוק במילים האלה: ‘ההתנהגות שלך מזכירה לי את המחבלים שאמרו לי לא כשהתחננתי לפיפי’".
ואז, לדבריה, הגיעה התגובה הקשה ביותר: "הוא ענה לי – ‘למי אכפת בכלל שהיית חטופה? אומרים לך לא אז זה לא. לכי מפה’".
סיטואציה הותירה את גלבוע פגועה ונרעשת. הפוסט שלה הופץ ברשתות החברתיות וגרר תגובות רבות מצד הציבור, כולל תגובות נזעמות על היחס שקיבלה – דווקא מתושבי מדינה שנלחמה כדי להשיבה הביתה.
דניאלה סיפרה כי החליטה לעזוב מבלי להתעמת – אך לא יכלה להחריש. “רציתי לשתף כי יש דברים קטנים לכאורה, שיכולים להיות סכין בבטן למי שעבר גיהנום", כתבה.
מילים פשוטות, רגע אחד של חוסר רגישות – הספיקו כדי לחשוף פצע שעדיין לא החלים. המקרה הזה מזכיר לכולנו: אנחנו לא באמת יודעים מה עבר על מי שלצידנו – ורגישות אנושית בסיסית יכולה למנוע כאב מיותר.
