עמית סגל חשף הבוקר בטורו ב'ידיעות אחרונות' כי ערב לפני התקיפה באיראן, נרשם בכנסת ביקור נדיר במיוחד: השר לענייני אמריקה, רון דרמר, שלא ביקר במשכן כחצי שנה, עשה את הדרך הקצרצרה ממשרדו אל הכנסת כדי לעצור מהלך שיכול היה לשנות את פני המזרח התיכון.
דרמר הבין ברגע האחרון שכל מה שעבד עליו במשך שנים, וכל מה שישראל בנתה לקראת המהלכים מול איראן, עלול להתפרק בגלל מאבקים פנימיים בין כמה אדמו"רים חרדים שרצו לקדם את פיזור הכנסת. אם הכנסת הייתה מאשרת את פיזורה, ספק אם הייתה מתקפה למחרת – מה שהיה נראה כמו מהלך פוליטי, שהופך את ראש הממשלה נתניהו לברווז צולע בעיני טראמפ ובעלות הברית.
"אמרתי למי שאמרתי את מה שיכולתי," סיכם דרמר בשש מילים את ניסיונות השכנוע מול ראשי הסיעות והח"כים, מהלך שהתברר כקריטי – והצליח.
יממה לאחר מכן, עשרות מטרים מתחת לאדמה, רגע לפני ההצבעה הגורלית על התקיפה באיראן, קיבל דרמר את רשות הדיבור ואמר: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והאיראנים הם מי שמנסים לכלות אותנו בדור הזה. אני עובד למנוע את זה עשרים וחמש שנה."
הוא התכוון להתחייבות ישנה שהחלה כבר בשנת 2000, אז נפגש לראשונה עם נתניהו, אז אזרח מודאג, לשיחה על הסכנה האיראנית, בעודו אזרח צעיר שפועל כבר אז במערכות ההסברה בארה"ב – והבין שהמערכה הזו עלולה להיות המבחן של חייו.
לפי גורמים מדיניים, עיכוב פיזור הכנסת ברגע האחרון אפשר לישראל לשמר את היציבות הפוליטית הדרושה, כדי לשדר מסר ברור כלפי וושינגטון ולעמוד מאוחדת למהלך התקיפה, שנועד להבהיר לאיראן: גם כשהמערכת הפוליטית סוערת, ישראל לא תאפשר את התקדמות הגרעין האיראני בלי תגובה.
