הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי קיימה היום (שני) דיון מיוחד בנושא זכויות אלמנות ויתומים, לרגל יום האלמנה הבינלאומי, בראשות מ"מ היו"ר, ח"כ *שלי טל מירון*: ״האלמנות והיתומים לא צריכים להיאבק לבד, זוהי אחריות המדינה להיות שם בשבילם. זה משימה של כל הקשת הפוליטית בכנסת ללא קשר לקואליציה או אופזיציה״.
בדיון עלו קריאות להרחבת ההגנה התעסוקתית והמשפטית על אלמנות, חיזוק הסיוע הממשלתי למשפחות שכולות, והקצאת משאבים ייעודיים לשימור פריון, חינוך ותמיכה נפשית.
עמותת חמניות הציגה בדיון דו"ח חדש ממנו עולה כי מאז תחילת המלחמה נוספו 946 יתומים למעגל השכול, נוסף ל-30 אלף יתומים החיים כיום במדינה – רובם יתומים מאב. העמותה הצביעה על משבר כלכלי ותעסוקתי חמור בקרב אלמנות, אפליה כלפי שכול אזרחי, היעדר הגנה משפטית והיעדר מערך סיוע ממשלתי אפקטיבי. מנהלת קשרי ממשל ומדיניות בעמותה, עו"ד *ליאת קליין גנץ*: "מאחורי כל ילד יתום יש אמא שמתמודדת לבדה עם האובדן, עם הבית, ועם האחריות הכלכלית. כמעט ואין הגנה חוקית או תעסוקתית. מקום העבודה הוא עבורן מפלט ושיקום וצריך להגן עליו."
העמותה השיקה קו סיוע למיצוי זכויות למשפחות שכולות, עם זאת הדגישה כי האחריות לתמיכה שוטפת היא של המדינה, שנדרשת להעלות קצבאות, להבטיח הגנה תעסוקתית ולהקים מערך סיוע פעיל וממוסד. עוד הוסיפה עו"ד *קליין גנץ* את הצורך לתמיכה ברשויות המקומיות: "הרשויות המקומיות כמעט ולא מפעילות אנשי מקצוע שיסייעו לאלמנות, אין להן למי לפנות בתוך הערים שלהן. מי שאיבדה את בעלה כחלק משירות צבאי מקבלת מענה ממשרד הביטחון או מצה"ל, אך כל האלמנות האזרחיות לא מקבלות כל מענה".
יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, עו"ד *זהבה גרוס מידן* הוסיפה את הצורך בהוספת זכויות לאלמנות, גם אם לא בתגמול כספי ודרשה מהכנסת לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון. ח"כ *מירון* הבטיחה: "חברות הכנסת מכל הקשת הפוליטית יירתמו לנושא". מנכ"ל הארגון, שלומי נחומסון קרא לשיפור החקיקה הקיימת ואמר כי היא מגבילה את יכולות משרד הביטחון לסייע לאלמנות.
ח"כ מיכל וולדיגר הציגה בוועדה כי יזמה הצעת חוק שתקל על האלמנות הצעירות: "במלחמה הנוכחית נשים צעירות רבות איבדו את בעלן ולוקח להן זמן להחלים ולחשוב הלאה. אני לא רואה בשום ארגון וגם לא במשרד הביטחון סעיף של שימור פריון. הגשתי הצעת חוק בנושא שתתקצב שימור פריון".
מייסד עמותת אילם, אסיף תמם, שיתף על הקושי כיתום מגיל צעיר: "ילד קטן שאיבד את אביו אין לו קול ולא יכול להביע את עצמו. הוציאו אותי מהבית עקבות חוסר התפקוד של אמי ואני נחשב כ'יתום עצמאי', בפועל אני לא מקבל יחס וסיוע כי הסיוע מיועד לאמא שלי. אני מגיל 21 מחוק על ידי מדינת ישראל ולא זכאי לשום דבר".
נציגת שדולת הנשים, רחלי סונגו, הציגה קושי נוסף שחוות האלמנות: "נשים שהתאלמנו מתמודדות עם אובדן כבד, אך גם עם מערכת בירוקרטית שלא תמיד רואה את כאבן. במקום רשת תמיכה אחת נגישה, הן נדרשות להיאבק בטפסים, בקריטריונים נוקשים ובתהליכים מסורבלים כדי לקבל את מה שמגיע להן. במסגרת קו מיצוי זכויות שהקמנו, קיבלנו פניות מנשים שהתגרשו מבן זוגן לפני המלחמה וזכויותיהן מופחתות משמעותית. גם הן צריכות סיוע ולגם חייהן השתנו אף על פי שהן לא נשואות". ח"כ שלי מירון: "הנושא חשוב לא פחות, הוועדה תקיים דיון נפרד בעניין".
בתום הדיון קראה הוועדה לרשויות המקומיות להקים מנגנוני סיוע לאלמנות, ולמשרד החינוך להקל על תלמידים יתומים. הוועדה הודיעה כי תקיים דיונים נוספים להמשך טיפול בנושא.
