הגעגוע למקצוע, הביקורת על עולם התקשורת, הרגעים האישיים וההומור המשפחתי. סיון רהב מאיר שבמשך שנים ליוותה את הטלוויזיה, כבר אינה עושה זאת.
כזכור, היא פרשה אחרי 20 שנות שידור מחדשות 12 ועתה, בראיון נדיר שהעניק לחני ליפשיץ בערוץ הידברות היא חושפת צדדים שלא נשמעו עד כה. בין זיכרונות מערוץ 2, דרך ביקורת נוקבת על סדר היום החדשותי ועד ההצעה הבלתי צפויה ממאסטר שף VIP, דבריה חושפים עולם פנימי סוער.
כשנשאלה אם היא מתגעגעת לתפקידיה הקודמים בחדשות ענתה: "לפעמים בא לי להשיא להם עצה. לא טוב. תעשי את הפתיח ככה , תעשה את זה, יש גם את הדיליי, אני לא יודעת אם הציבור שם לב לתופעה המדהימה של הדיליי. כאילו אומרים: נעבור לכתבתנו סיון רהב מאיר בבית המשפט ואז… יש את ההנהונים האלה. שלום יונית." היא מתארת ומוסיפה בחריפות: "אני חושבת שאנחנו מבזבזים שנה מהחיים שלנו בלהסתכל על הכתב עושה ככה."
עם זאת, היא לא שוקעת בצפייה אינסופית במהדורות: "אז הרבה פעמים בא לי לשפר. אני גם לא כל כך צופה. זה לא שאני יושבת יומם וליל. לזה לא", ענתה והתכוונה שלכך היא אינה מתגעגעת אלא את עיקר האנרגיה היא שומרת למסרים שלה: "יש לי רצון בתקשורת לעשות את הדברים שלי. להעביר את המסרים שלי. חד משמעית. לפעמים אני נמצאת במקומות ואומרת זאת הכותרת הראשית."
גם מחוויות העבר לא חסכה: "היו צוחקות עליי מפיקות שלי. הן היו קוראות לזה: אייטם סיון רהב מאירי… אז בסוף התוכנית נעשה גטו כזה. אייטם חמוד. אייטם טוב. הכל רע. בסוף אייטם רהב מאיר. מישהו העביר זקנה את הכביש." לדבריה, היחס הזה לא פעם עורר בה כעס.
כשהיא מדברת על אירועים מסוימים, הטון הופך דרמטי: "ראינו בעיניים את כיפת הברזל של ישראל נפרצת. כי אם לא נותנים להתפלל כל נדרי בעיר… תוך כמה ימים הגיע שמחת תורה." וכשהיא נשאלת על סמיכות האירועים היא משיבה: "גם אם הראש לא יודע לחבר הלב יודע לחבר." בביקורת חריפה על התקשורת הוסיפה: "שכל התקשורת אומרת לך שהאויב זה המחיצה בכיכר דיזינגוף, האויב האמיתי, סינואר, יפיל את המחיצות האמיתיות."
עוד גילתה רהב מאיר בראיון הממושך: "רצו אותי למאסטר שף VIP… זו הייתה בדיחת השנה שלנו בבית… אחת הבנות אמרה לי, תעשי מנת דגל. מנה חמה."
ולבסוף, כשהיא נשאלת אם עזיבת ערוץ 2 הייתה סוג של חזרה בתשובה שנייה, תשובתה הפשוטה מפתיעה ויש שיאמרו, שכאן היא אפילו הטילה סוג של פצצה באומרה: "כן אפשר להגיד משהו כזה."
