שוק ההשקעות האלטרנטיביות צומח בקצב מואץ בשנים האחרונות. לפי נתוני התעשייה, היקף הנכסים המנוהלים בהשקעות אלטרנטיביות ברחבי העולם עבר את רף 20 טריליון הדולר, ולפי תחזיות של חברות מחקר מובילות כמו פריקין ו-KKR, הוא עשוי להגיע לכ-24 טריליון דולר עד 2028. מגמת הצמיחה הזו אינה עוברת על ישראל, שבה יותר ויותר משקיעים כשירים מחפשים דרכים לגוון את תיק ההשקעות שלהם מעבר למניות ואגרות חוב מסורתיות. אבל מה בדיוק כוללות השקעות אלטרנטיביות, למי הן מתאימות, ומה חשוב לדעת לפני שנכנסים לתחום?

מיהו משקיע כשיר בישראל?

לפני שנצלול לעולם ההשקעות האלטרנטיביות, חשוב להבין מי בכלל רשאי להשקיע בהן. הגדרת משקיע כשיר נקבעת על ידי רשות ניירות ערך ומתבססת על שלושה מבחנים חלופיים. המבחן הראשון הוא מבחן שווי הנכסים הנזילים, הדורש החזקה בנכסים פיננסיים נזילים בשווי של כ-9.4 מיליון שקלים לפחות, כאשר חשוב לציין שנכסי נדלן, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים אינם נכללים בחישוב. המבחן השני מתבסס על גובה הכנסה, כך שהכנסה אישית שנתית צריכה לעמוד על כ-1.41 מיליון שקלים, או לחלופין הכנסה משפחתית של כ-2.12 מיליון שקלים, בכל אחת מהשנתיים האחרונות. המבחן השלישי הוא מבחן משולב, המחייב נכסים נזילים בשווי של כ-5.88 מיליון שקלים בתוספת הכנסה שנתית של כ-706 אלף שקלים ליחיד או כ-1.06 מיליון שקלים למשפחה. הסכומים מתעדכנים בהתאם למדד אחת לשלוש שנים.

מעמד המשקיע הכשיר פותח דלת לעולם של הזדמנויות השקעה שאינן זמינות לציבור הרחב. מדובר בהנפקות פרטיות, קרנות השקעה מתוחכמות והזדמנויות שבדרך כלל שמורות לגופים מוסדיים. למעשה, מדובר בגישה לשכבה שלמה של אפיקי השקעה שהמשקיע הממוצע כלל אינו נחשף אליה.

מהן השקעות אלטרנטיביות ומה ההיגיון שמאחוריהן?

השקעות אלטרנטיביות הן כל אפיק השקעה שנמצא מחוץ לשוקי המניות, אגרות החוב והמזומנים המסורתיים. ההיגיון המרכזי מאחוריהן הוא פיזור סיכונים, שכן נכסים אלה מתאפיינים בדרך כלל בקורלציה נמוכה לשוקי ההון הציבוריים. כלומר, כשהבורסה יורדת, ההשקעות האלטרנטיביות לא בהכרח מושפעות באותו אופן, ולעתים אף נעות בכיוון ההפוך.

נתון מעניין מ-2025 מראה שגופים מוסדיים גדולים בעולם מקצים כיום כ-25% מתיק ההשקעות שלהם לנכסים אלטרנטיביים, ובחלק מקרנות הפנסיה הגדולות השיעור אף גבוה מכך. מגמה זו משקפת הכרה גוברת בתרומה של אפיקים אלה לתשואה ולניהול סיכונים לאורך זמן. מעבר לפיזור, השקעות אלטרנטיביות רבות מספקות הגנה טבעית מפני אינפלציה, במיוחד כאשר מדובר בנכסים ריאליים כמו נדלן ותשתיות שערכם נוטה לעלות בהתאם לעליית המחירים במשק.

סוגי ההשקעות האלטרנטיביות העיקריים

קרנות פרטיות מתמחות ברכישת חברות פרטיות או ציבוריות ובהשבחתן. אסטרטגיות מרכזיות כוללות רכישה של חברות בוגרות, השקעה בחברות צומחות והשקעות הון סיכון בחברות בשלבים מוקדמים. תקופת ההשקעה נעה בדרך כלל בין 7 ל-10 שנים, ופוטנציאל התשואה גבוה בהתאם לרמת הסיכון. בשנת 2025 נרשמה התאוששות בפעילות הקרנות הפרטיות, כאשר ברבעון הראשון של השנה נסגרו מעל 4,800 עסקאות בהיקף כולל של למעלה מ-345 מיליארד דולר.

קרנות גידור משתמשות באסטרטגיות מתוחכמות שמאפשרות להרוויח גם בשווקים עולים וגם בשווקים יורדים. בין האסטרטגיות הנפוצות ניתן למצוא מסחר בפוזיציות ארוכות וקצרות, ניצול אירועים עסקיים חריגים ואסטרטגיות מאקרו גלובליות. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות גידור הגיע לכ-5.3 טריליון דולר ב-2025. חשוב לדעת שדמי הניהול בקרנות אלו גבוהים יחסית, והנזילות מוגבלת.

נדלן מניב מהווה אחד האפיקים הפופולריים בקרב משקיעים ישראלים. ההשקעה יכולה להתבצע באופן ישיר דרך רכישת נכסים, או בעקיפין דרך קרנות נדלן פרטיות. היתרון המרכזי הוא תזרים מזומנים יציב מדמי שכירות, לצד הגנה מפני אינפלציה כאשר חוזי השכירות צמודים למדד. הנדלן מהווה כ-21.5% משוק ההשקעות האלטרנטיביות העולמי, ונשען על ביקוש מתמשך לנכסים מניבים.

קרנות חוב פרטיות מספקות אשראי ישיר לחברות ולפרויקטים, ומציעות תשואה קבועה שאינה מושפעת ישירות מתנודות שוק המניות. לפי נתוני ג’יי.פי מורגן מסוף 2024, תשואת ההלוואות הישירות עמדה על כ-9.9%, גבוה משמעותית מתשואת אגרות חוב קונצרניות שעמדה על כ-5.3% או אגרות חוב ממשלתיות שהניבו כ-4.3%. פער תשואות זה מסביר את הצמיחה המהירה של אפיק זה בשנים האחרונות.

השקעות בתשתיות כוללות מגזרים כמו תחבורה, אנרגיה ותקשורת. הן מאופיינות בחוזים ארוכי טווח ובתזרים מזומנים יציב, ולעתים נהנות מגיבוי ממשלתי. לפי תחזיות מקינזי, נדרשות השקעות של כ-3.7 טריליון דולר בשנה בתשתיות עולמיות עד 2035, מה שמעיד על הביקוש הגובר באפיק זה. תחום זה מושך במיוחד משקיעים שמחפשים יציבות לטווח ארוך עם הכנסה צפויה.

סיכונים שחשוב להכיר

למרות היתרונות, השקעות אלטרנטיביות מגיעות עם סיכונים ייחודיים. הבולט שבהם הוא נזילות נמוכה, כלומר הכסף עשוי להיות נעול לתקופות ממושכות של מספר שנים ללא אפשרות למשוך אותו. בנוסף, רמת השקיפות נמוכה יותר בהשוואה להשקעות בשוק הציבורי, ודמי הניהול גבוהים יחסית. מורכבות ההשקעות דורשת גם רמת הבנה גבוהה יותר מצד המשקיע, ולכן מומלץ לא להיכנס לתחום ללא ליווי מקצועי מתאים. מסיבות אלה, חשוב לבצע בדיקה מעמיקה של כל השקעה ולוודא שהיא מתאימה לפרופיל הסיכון ולצרכי הנזילות האישיים.

היבט נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא המיסוי. בשנת 2025 נכנס לתוקף שינוי במס היסף, כך שהכנסות הוניות מעל כ-721 אלף שקלים בשנה עשויות לשאת מס נוסף של עד 5%, לעומת 3% בלבד שהיו נהוגים קודם לכן. לכן, תכנון מס נכון הוא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית השקעה בתחום, ורצוי להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות.

עבור משקיעים כשירים המעוניינים להיכנס לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, חברת iFunds מבית אלטשולר שחם מציעה מגוון פתרונות בתחומי הנדלן, התשתיות, הטכנולוגיה וקרנות החוב. החברה מלווה את המשקיעים לאורך כל תהליך ההשקעה, החל מניתוח מעמיק של כל אפיק ועד להתאמה אישית לפרופיל הסיכון ולצרכי הנזילות של כל משקיע. הניסיון המצטבר של צוות המומחים בחברה מאפשר זיהוי הזדמנויות איכותיות ומתן מענה מקצועי לכל שאלה או אתגר בתחום.

לסיכום

השקעות אלטרנטיביות הפכו לכלי מרכזי בבניית תיק השקעות מגוון ועמיד. עבור המשקיע הכשיר הישראלי, מדובר בהזדמנות לגשת לאפיקים שעד לא מזמן היו שמורים לגופים מוסדיים בלבד. עם זאת, המורכבות של תחום זה מחייבת בחינה קפדנית של כל השקעה, הבנה של הסיכונים הכרוכים בה, ובחירה נכונה של שותפים מקצועיים שילוו את התהליך. משקיע שייכנס לתחום באופן מושכל, עם פיזור נכון ותכנון מס מתאים, עשוי ליהנות מתשואות אטרקטיביות ומיציבות גבוהה יותר בתיק ההשקעות שלו לאורך זמן.