העולם הדיגיטלי הפך את נושא הפרטיות לנושא קריטי עבור כל בעל אתר. בישראל אנו כפופים לחוק הגנת הפרטיות ולתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. באירופה לעומת זאת קיים ה GDPR – תקנה מחייבת שמכתיבה סטנדרטים מחמירים במיוחד. בעלי אתרים רבים מתבלבלים בין החוקים וחושבים שרק מי שפועל מול לקוחות באירופה חייב להיערך. בפועל גם בישראל קיימות חובות ברורות והפרה שלהן עלולה לחשוף עסקים לתביעות ולסנקציות.

נקודות הדמיון בין ישראל לאירופה

גם חוקי ישראל וגם ה GDPR מבוססים על עיקרון השקיפות מול המשתמשים. המשמעות היא שחייבים ליידע את הגולשים אילו נתונים נאספים. לשם מה הם משמשים. וכיצד נשמרים. בנוסף קיימת דרישה לאפשר לגולש שליטה על המידע שלו. למשל אפשרות לבקש מחיקה או הפסקת שימוש. כך נוצר בסיס של אמון ושקיפות בין האתר ללקוחותיו.

השוני המרכזי בין החוקים

ה GDPR נחשב קפדני בהרבה. הוא כולל חובת מינוי נציג פרטיות בארגונים מסוימים. קנסות כספיים עצומים שמגיעים לאחוזים ממחזור הפעילות. ודרישות אבטחה טכנולוגיות מתקדמות. בישראל הדרישות מצומצמות יותר. אך עם כניסת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בעלי אתרים מחויבים להציב באנר Cookies תקין. לעדכן מדיניות פרטיות. ולהבטיח הסכמה מודעת לאיסוף נתונים. מי שלא יעשה זאת מסתכן בהליכים משפטיים ותביעות ייצוגיות.

למה זה חשוב גם בישראל

ישנם בעלי עסקים שמאמינים כי כל עוד אינם פועלים מול לקוחות באירופה הם פטורים מהחובות המחמירות. בפועל החוקים בישראל הולכים ומחמירים ומקבלים השראה ישירה מה GDPR. המשמעות היא שכל בעל אתר ישראלי חייב לוודא שהאתר שלו עומד בתנאים החדשים. שימוש בכלי טכנולוגי כמו תוסף פרטיות לאתרים יכול לעזור לעמוד בדרישות בפשטות ובמהירות. התוסף מבצע הטמעה נכונה של באנר Cookies. עדכון מדיניות פרטיות. וניהול הסכמות בהתאם לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.

בסיכומו של דבר. בין אם האתר פונה ללקוחות בישראל או באירופה. בעלי אתרים אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהנושא. החוקים קיימים כדי להגן על פרטיות המשתמשים. והיערכות נכונה מראש תמנע סיכונים משפטיים ותשמור על אמון הלקוחות לאורך זמן.

מאמר זה בשיתוף עם תוסף הפרטיות הישראלי – תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות