לא חייבים תמיד שכולם יהיו באותה דעה, אבל שיתוף הפעולה של כל עם ישראל הוא חשוב ונצרך מאוד
דברי הרב הראשי קלמן בר בכנס מיוחד של מכון 'שטראוס-עמיאל' בשיתוף מרכז השליחות מייסודה של המזרחי העולמי, שהתקיים בפריז בהשתתפות 100 שליחים מקהילות יהודיות ברחבי אירופה. "אנחנו אחים, ויש לנו שליחות ועבודה משותפת" הוא הדגיש
בעיצומו של שבוע התפוצות וימים ספורים לאחר התקיפה האנטישמית נגד רבה של העיר אורליאן בצרפת, התכנסו בפריז 100 שליחים, רבנים ומחנכים של מכון 'שטראוס-עמיאל' מבית רשת 'אורה תורה סטון', מקהילות יהודיות ברחבי אירופה, לכנס בן שלושה ימים במטרה לעלות לשיח ודיון את הנושאים והאתגרים המרכזיים אותם הם פוגשים בימים אלה כחלק מפעילותם.
הכנס, אשר נערך בשיתוף פעולה עם קק"ל ומרכז השליחות מייסודה של המזרחי העולמי, התמקד באתגרים והקשיים אשר חוות הקהילות בצל הלחימה המתמשכת, וכלל פאנלים בנושאים שונים, ביניהם – עתידן של הקהילות היהודיות באירופה, שיח בין דתי בעת מלחמה, מנהיגות אמונית בעת משבר, אתגר הגיור בקהילות היהודית ועוד.
בכנס השתתפו הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר, הרב אליעזר מלמד, נשיא וראש רשת 'אור תורה סטון' הרב דר' כתריאל ברנדר, מנכ"ל הרשת ינון אחימן, המנכ"ל החינוכי של הרשת יהודה שטאובר, מנכ"ל המזרחי העולמית הרב דני מרוויס, נשיא עמית של המזרחי העולמית הרב יחיאל וסרמן, ראש מכון 'שטראוס-עמיאל' הרב אליהו בירנבוים, נציגי המזרחי במוסדות הלאומיים: גאל גרינוולד, יו"ר החטיבה להתיישבות ורועי אביקסיס, ראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית וסגן יו"ר קק"ל, וכן רבנים מעשרות קהילות יהודיות ברחבי אירופה, ביניהן פרנקפורט, אסטוניה, ברצלונה, ונציה ועוד.
"כמי שעומד בראש הרבנות היום, אני סבור שכולנו שליחים, ולכולנו מטרה אחת – לעשות טוב לעם ישראל" ציין הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר, במהלך הכנס. "אנחנו רוצים ומעוניינים לשתף פעולה, כל אחד ואחד, לפי מה שהוא. לא חייבים תמיד שכולם יהיו באותה דעה, אבל שיתוף הפעולה שלנו של כל עם ישראל הוא חשוב ונצרך מאוד, בוודאי ובוודאי היום במצב שאנחנו נמצאים" הוא הוסיף.
הרב בר ציין בדבריו, כי בעקבות המלחמה הוא מסתובב בארץ ובעולם, ועד להתעוררות אשר מזכירה את הימים שלאחר מלחמת ששת הימים. "יש צימאון עצום לשמוע לא רק את הדברים הפוליטיים, אלא לשמוע דברים נצחיים" הוא סיפר, "זהו צימאון ענק, שקיים בכל מקום בו נמצאים יהודים – באירופה, באמריקה, ברוסיה. יהודים שלא הזדהו עם יהדותם, וכעת באים ורוצים לחזור. המלחמה יצרה מציאות שהם מזדהים מאוד עם היהדות שלהם".
עוד שיתף הרב בר, בקירוב הלבבות הגדול שהוא חש בו עוד מימיה הראשונים של המלחמה. "כחודש לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקשר אליי דובר צה"ל, וביקש ממני להשתתף בסיור ביישובי עוטף עזה" סיפר הרב בר למשתתפי הכנס, "במהלך הסיור בכפר עזה, לפתע מגיחה מכונית ממנה יוצא גבר פחות או יותר בן גילי. הוא ניגש אליי ואמר לי בעברית צברית, קצת בוטה: "אני אתאיסט מושבע, ואם היית בא לפה לפני השביעי באוקטובר, הייתי אומר לך לצאת מהשער הצהוב שדרכו נכנסת. אבל עכשיו, אני מבקש ממך, אם לא אכפת לך, חיבוק חזק וסלפי". הסכמתי כמובן, אבל שאלתי אותו מה השתנה? הרי אני נשארתי אותו דבר, ואני מעריך שגם הוא".
הרב בר שיתף שהאיש ענה לו: "אני רואה איך אתם דואגים לנו. החבר'ה שלכם הם אלה שנמצאים פה. הם אלה שעוזרים לנו – פיזית ונפשית – אז אני עכשיו מבין שאנחנו באמת אחים. ואם אנחנו אחים, אז אחים מתחבקים".
"אף אחד לא ישתכנע מזה שתזרוק עליו אבן בשבת, מזה שתצעק עליו או שתנסה להוכיח את צדקת דרכך" הדגיש הרב בר, "אבל כן תוכל לשכנע בזה שתזמין אותו לסעודת שבת, בזה שתדאג לו לחסד, למה שהוא צריך. על ידי דאגה לצרכים הגשמיים, אנשים באים והנקודה היהודית מתעוררת בהם. באתי לכאן לומר – גם אנחנו אחים, ויש לנו שליחות ועבודה משותפת. כדרי הרב מרן זצ"ל – "עבד לעם הקודש". ככה אנחנו רואים עצמנו – כולנו עבדים, כולנו תחת מטריה אחת, ואנחנו נקווה שכולנו נוכל להיות בכתר אחד, לקדש את שם השם באהבה. על ידי זה נוכל באמת אולי לראות שמלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים" הוא סיכם.
