גל כהן, מזכיר קיבוץ בארי, מתאר את השינוי העמוק שעבר הקיבוץ מאז השבעה באוקטובר. הפסטורליה של ההליכות בשדות, השקיעות המרהיבות והטיולים בשביל הבנים הפכו לזכרון כואב בעקבות מתקפת המחבלים.
כהן מתאר את ההשפעה המיידית והקשה על הקיבוץ: הדרך ממנה הגיעו המחבלים, ההרחבה הפתאומית של בית הקברות והשכונה הירוקה שהפכה לזירת אימה.
"עשרים חזרו אלינו בחיים, אך ארבעה נרצחו בעקבות הלחץ הצבאי," אומר כהן. "ההסכם הוא הדרך היחידה להציל חיים, והלב נשבר על כל נפש שאינה שבה הביתה."
ההסכם הנוכחי, מורכב ומלווה במתח, מביא תקווה לצד דאגה. כהן מדגיש את החשיבות של השלמת כל שלביו כדי לראות את החטופים חוזרים הביתה.
"טרור לא ייעלם בזכות היעדר הסכם," הוא מדגיש. "הערכים שעליהם גדלנו הם המהות שלא ניתן לשלם את המחיר עליהם."
קיבוץ בארי ממשיך במאבק, מביט קדימה בתקווה ומתחזק יחד. "לא משאירים אף אחד מאחור," אומר כהן בבירור.
