רגע אחרי הסכם הפסקת האש שנחתמה בסוף השנה, ברמ"י הביעו אופטימיות לגבי האפשרות שהיזמים יביעו סולידריות עם היישוב המופגז שלומי וייגשו למכרזים לבניית למעלה מ-500 יחידות במסגרת תכנית דירה בהנחה. בפועל – המכרז הזה נכשל.
אף אחד מהיזמים בישראל לא טרח להגיש הצעה, בשל העובדה שהפרויקט לא מספיק כלכלי – ונכון להיום, הוא נגנז. לא ברור כיצד זה מסתדר עם כוונת משרד הבינוי והשיכון לשנות את המדיניות של תכנית דירה בהנחה ולשווק דירות בעיקר בפריפריה, אבל עובדתית – כרגע אין גם צפי לחידוש הפרויקט.
היישוב שלומי עבר טראומה במלחמה. הוא הפך להיות אחד היישובים הכי מאוימים בצפון, התושבים התפנו והייתה תקווה שמשהו ישתנה. בסוף, קרקעות ל-514 דירות נותרו ריקות רק משום שאף יזם לא מאמין בפרויקט הזה, למרות שמחיר המינימום בחלק מהקרקעות היה שקל אחד. כלומר, היזמים יכלו לקבל קרקע בחינם, אבל הם בחרו לא להמר על שלומי. הוצאות הפיתוח והן מתחילות ב-5 מיליון שקל. כלומר, גם הצעה לרכישת קרקע לבניית מאות יחידות דיור במחיר מינימלי – לא עושה להם שכל.
ומה שהמדינה לא עושה, תושבי שלומי יעשו. לאחרונה הם קיבלו בשורה משמחת: המדינה תשווק קרקעות לבניית וילות דו משפחתיות, כשהקרקעות יינתנו ללא תמורה מאחר ומדובר באזור קו עימות. למכרזים יצאה חוברת מכרז ואם הכל יילך לפי התכנית, עד חודש יולי יקבלו 241 מתושבי שלומי והסביבה הודעה על קבלת שטח ענק לבנייה. בעבר שיווקה המדינה 58 קרקעות כאלה, אבל המספר גדל. הקרקעות בהם יזכו גדולות במיוחד, שטחים של 600-950 מ"ר, ולכן מי שיזכה בקרקע גדולה יוכל לבנות 2-3 יחידות דיור, בהתאם לזכויות הבנייה. גם במקרה הזה, העדיפות למסירת המגרשים תינתן לנכים, מילואימניקים ולתושבי המקום.
המרכז היה אמור להינעל בעוד שבועיים, ולא בחודשים יוני-יולי, אבל ברמ"י החליטו לדחות אותו. במכתב שהוציאה רמ"י למשתתפים במכרז נכתב כי "רמ"י והרשות המקומית פועלים לאישור תקציב פיתוח לפרויקט, גובה עלויות הפיתוח לכל מגרש, נוסח הסכם תשתית ומכתבי קיזוז יפורסמו בהמשך". עוד הודיעו במינהל, כי כי ניתן להגיש הצעה ל-2 המכרזים, אולם ניתן לזכות במגרש אחד בלבד (כלומר, מציע אשר הגיש הצעה, זכה ובחר מגרש במסגרת אחד המכרזים, הצעתו במכרז השני מבוטלת).
בזמן שפרויקט מחיר מטרה לא מתקדם, ברמ"י יאפשרו לתושבי המקום ולמילואימניקים ששוקלים לעבור צפונה קרקע במחיר נמוך במיוחד. מבדיקה שערכנו עולה כי מחיר הקרקע יהיה אפסי, אבל צריך לקחת בחשבון את עלות הפיתוח, שתעמוד על כמה מאות אלפי שקלים. במכרז הובהר כי "החוכר מתחייב לשלם את הוצאות הפיתוח על-פי דרישתה של המחכירה", אך לא נכתב מה הסכום הסופי וכפי שרמ"י הבהירה – הסיבה לדחיית המכרז נעוצה בחישוב מחדש של עלויות הפיתוח.
