חשיפת רשת הסחיטה ביישוב כיסרא-סמיע הלילה אינה רק הצלחה נקודתית, אלא הצצה אל תוך מנגנון משומן שחונק את הכלכלה המקומית בגליל. שבעת החשודים שנעצרו על ידי בלשי מחוז צפון לא פעלו בחלל ריק; לפי החשד, הם היוו את “הזרוע המבצעת” בשטח, כזו שגובה את המס הבלתי רשמי מבעלי עסקים קטנים וקבלני בניין, תוך ניצול ואקום שלטוני באזורי התעשייה והבנייה. ב’בדלתיים סגורות’ אנו למדים כי שיטת הפעולה התבססה על “הצעת שמירה” שאי אפשר לסרב לה, כאשר כל סירוב נענה בביקור לילי אלים.
התפיסה המרשימה של 270,000 שקלים במזומן בתוך בתי המגורים מלמדת על הרווחיות המיידית של תעשיית הפרוטקשן. בניגוד לארגוני פשיעה המלבינים הון בדרכים מורכבות, כאן מדובר ב”כסף שחור” וזמין ששימש למימון המשך הפעילות העבריינית ולתשלום ל”חיילים” בדרג השטח. אקדח האיירסופט שנתפס הוא עדות לשימוש באמצעים הנראים כנשק חם לכל דבר לצורך הרתעה – טקטיקה שנועדה להשיג את הכניעה של הקורבן מבלי להסתבך בעבירות נשק חמורות במקרה של ביקורת משטרתית.
האתגר האמיתי של המשטרה והפרקליטות מתחיל כעת: שבירת חומת השתיקה. בעולם הפרוטקשן, ללא עדויות של בעלי העסקים הסחוטים, קשה מאוד לבסס כתבי אישום שיחזיקו מעמד בבית המשפט. המעצר המאסיבי בכיסרא-סמיע נועד לשלוח מסר של ביטחון לקורבנות – “אנחנו כאן, אתם לא לבד” – אך במערכת הביטחון מבינים כי רק ענישה מחמירה וחילוט גורף של כלל הנכסים של אותן משפחות פשע יצליחו לייצר הרתעה אמיתית ולשנות את מאזן האימה ברחובות הצפון.
