נועה אמבון, בת 24, נפצעה קשה בעיניה מפגיעת טיל איראני במהלך המלחמה בתל אביב, ונאבקת על ראייתה.

בערב שבו החלה המלחמה, נועה שהתה ברחוב בעיר כאשר טיל נפגע במרחק עשרה מטרים ממנה. רסיסים חדרו לשתי עיניה, והיא איבדה את הראייה כמעט לגמרי.

“הטיל נפל בערך עשרה מטרים מאיתנו, ראיתי דברים עפים באוויר. היה לי צפצוף באוזניים, ומאותו רגע לא ראיתי כלום, עפו לי רסיסים לעיניים” היא מספרת, “קלטתי שאני לא מצליחה לראות אבל כל הפנים שלי היו מכוסות דם, וחשבתי שאולי הוא פשוט מסתיר לי את הראייה. זה היה ממש מפחיד, אבל משהו בי נדלק, מנגנון הישרדותי”.

“מה שהכי שבר אותי נפשית זה להפוך פתאום להיות סיעודית”, מספרת נועה. “לפני זה הייתי עצמאית מאוד, אבל עכשיו אני לא יכולה להעביר את הזמן בלי אנשים לצידי, בשלושת השבועות הראשונים לא ראיתי בכלל, עצמתי עיניים במשך שלושה שבועות והיה צריך ללוות אותי לכל מקום – לקחת אותי לשירותים, למקלחת, להאכיל אותי”.

בבית החולים איכילוב, נועה עברה ניתוח מורכב בן 12 שעות בהשתתפות פרופ’ דוד ורסנו, פרופ’ ענת לבנשטיין ופרופ’ עדיאל ברק. הפרופסורים הסבירו על הפציעות הקשות:

“הפציעה בעין שמאל הייתה חמורה, עם קרעים ברשתית והיפרדות קשה”, אמרה פרופ’ לבנשטיין, “ללא הצמדת הרשתית עלולה להיות איבוד ראייה מוחלט”. בזכות הניתוחים הצליחו להצמיד את הרשתית ולפתוח אפשרות לשיקום הראייה.

נועה עדיין מתמודדת עם ראייה מטושטשת בעין ימין ואיבוד ראייה בעין שמאל, אך הרופאים מביעים אופטימיות זהירה: “אנחנו חושבים שנוכל לסייע לה לראות טוב יותר מהיום”, אומר פרופ’ ורסנו.

למרות הקשיים הפיזיים והנפשיים, נועה שומרת על כוח רצון ואופטימיות:

“במהלך היום קל להישאר חזקה כשסביבי אנשים תומכים, אבל בלילה המחשבות מגיעות. החיים שלי נעצרו, אבל אני יודעת שאחזור לחיים רגילים – עם שדה ראייה קטן יותר, אבל חיים”, היא אומרת.

בחגיגת יום הולדתה ה-24 שחלו ממש עכשיו, דאגה נועה לציין:

“אני מקדישה את יום ההולדת שלי לאנשים שבזכותם אני מבינה כמה היה שווה להילחם על החיים, ומבטיחה שבשנה הבאה נחגוג את השיקום המלא והחזרה לחיים.”