ב”בדלתיים סגורות” עולה התמונה המלאה של הקריסה המוראלית בטהרן. אליעזר “צ’ייני” מרום לא בורר מילים וקובע: איראן, שהתיימרה להיות מעצמה אזורית, התגלתה ב”עליבותה”. המטחים המאסיביים שנועדו להחריב את ישראל התנפצו מול מערכות ההגנה, והותירו את האיראנים בלי נשק ובלי חברים. “הם שרפו את כל הקשרים”, מסביר מרום, כשהוא רומז לירי המטורף של איראן לעבר שכנותיה (כמו בחריין והאמירויות) שהפך אותן לאויבות מושבעות של המשטר.
אבל מאחורי ה”עליבות”, מסתתרת סכנה חדשה וזדונית לא פחות. מרום חושף את החשש האמיתי במערכת הביטחון: הוואקום שאחרי חמינאי. בעוד שהציבור מייחל לדמוקרטיה, מי שבאמת עשוי לתפוס את המושכות הם משמרות המהפכה. מדובר בתרחיש של שלטון צבאי חמוש בנשק אסטרטגי, ללא ה”ריסון” הדתי של האייתולות – מצב שעלול להיות מסוכן הרבה יותר מהמשטר הנוכחי.
המסר של צ’ייני ברור: הבלוף האיראני התפוצץ, אבל הכאוס רק מתחיל. ב”בדלתיים” אנחנו מבינים שהניצחון הצבאי על הטילים הוא רק חצי עבודה. האתגר האמיתי של ישראל וארה”ב יהיה למנוע ממשמרות המהפכה להפוך את איראן לגרסה מזרח-תיכונית של צפון קוריאה. כשאין “מבוגר אחראי” בטהרן, ואין מנהיג אופוזיציה חזק כמו חומייני בשעתו, אנחנו צועדים לעבר תקופה של חוסר יציבות קיצוני שבו כל גנרל איראני מתוסכל יכול ללחוץ על הכפתור.
