המשרד להגנת הסביבה, האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מזהיר:

*שינוי אקלים גורמים להתחממות מזרח הים התיכון בקצב גדול משמעותית מהממוצע העולמי, ולעליית מפלס הים ב-15 ס"מ בשלושת העשורים האחרונים, כמו כן, זיהום הפלסטיק ממשיך לאיים על הים והחופים: המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023 החושף תמונת מצב מדאיגה של המערכת האקולוגית בים התיכון*

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ישראל נמצאת בנקודה קריטית במאבק לשמירה על הים התיכון. ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, אך גם את הפוטנציאל שלנו לשנות ולשפר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים"_

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בשמירה על האיזון שבין הפיתוח והשמירה על הסביבה. הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים תוך כדי הפקת גז טבעי בים ושינויים ארוכי טווח גלובליים. אני שמח לראות כי במהלך שש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים."

מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: "תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון מבוצעת על ידי חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) למעלה מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. במהלך שנת 2023 למרות ארועי הלחימה ושיבושי GPS, אנשי הצוות, חוקרים וחוקרות מחיא"ל יחד עם צוותי הים המשיכו לפעול על מנת לייצר המשכיות לאיסוף הנתונים מהסביבה הימית גם בתקופת המלחמה. ממצאי הדוח מהווים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדוח הנוכחי משקף מספר מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה להם אנו עדים בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדוח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים, וכן על מגמות זיהום שונות שלהן עלולות להיות השלכות בריאותיות וסביבתיות"_

 

*לחמשת פרקי הדו"ח ולתמונות:* https://did.li/J3EIw

 

המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, שמציג תמונה מדאיגה על מצב הים התיכון של ישראל. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בשנה – יותר מפי שניים מהממוצע העולמי. בנוסף, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992, לצד המשך החמצת מי הים. עם זאת, הדו"ח גם מצביע על כמה מגמות חיוביות כדוגמת ירידה בכמות שקיות הפלסטיק בחופים בעקבות רגולציה ממשלתית ועל מגמת התאוששות של אוכלוסיות ימיות מסוימות במפרץ חיפה. הדו"ח נועד להוות כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית.

 

תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019, במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות. על הביצוע אֲמונה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), על פי מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מֵימֵי חוֹפִין של המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ואת ניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות מאז 2012. מדי שנה בשנה הגופים מפרסמים את דוח הניטור, ובו מוצג מידע על השפעות שינויי האקלים, זיהום הים והמגוון הביולוגי בים.

 

את התוכנית מובילים, מנחים ומרכזים לשכת המדענית הראשית לצד היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, ויחידת המדען הראשי לצד מִנהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה והתשתיות,. מימוש התוכנית השנתית רציפה משנה לשנה זהו מרכיב מהותי בקבלת החלטות בדבר הסביבה הימית והחופית בישראל. ממצאי הניטור מייצרים בסיס מדעי ארוך טווח של מצב הסביבה הימית וכך משפיעים על קביעת המדיניות הסביבתית, תכנון רגולציה (אסדרה) ואכיפה בראייה רוחבית ועתידית.

*ממצאים עיקריים:*

*ניטור השפעות שינויי האקלים*

הפרק כולל מדידת מגמות שינוי בטמפרטורת מי הים, מפלס מי הים, מליחות מי הים ועוד. ממצאי פרק זה מהווים הוכחה ברורה להשפעת התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים על הסביבה הימית, כפי שהיא נמדדת ברמה המקומית במימי ישראל.

 

1. _התחממות מהירה של מי הים –_ בניגוד לתחזיות ארגון האקלים העולמי הצופה התחממות של כ- 0.055 מעלות בשנה, מהדוח עולה כי מזרח הים התיכון מתחמם בקצב כמעט כפול של -0.12 מעלות צלזיוס לשנה. בהתאמה, ממשיכה מגמת העלייה האיטית במליחות מי הים שדווחה בדוחות הקודמים.

 

2. _עלייה במפלס הים -_ בין השנים 1992 עד 2023 נמדדה עליית מפלס מזרח הים התיכון של כ-15 ס"מ, המהווה קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה אשר פורסם על ידי ה-IPCC. עליית מפלס מי הים תשפיע על כל קו החוף של מדינת ישראל. ככל שהמפלס עולה כך עולה הסכנה להצפות בזמן סערות.

 

3. _הימשכות מגמת החמצת מי הים -_ החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. לשינויים בחומציות הים יכולה להיות השפעה על בע"ח משקיעי שלד גירי ועל מארג המזון בכללותו.

 

*מגוון ביולוגי*

פרק זה מתמקד בניטור פרמטרים ביולוגיים, דוגמת עושר ומגוון מינים ומצב החי הימי. תוצאות פרק זה מעידות על השינויים שהתרחשו בחברת החי והצומח של חופי ומימי ישראל, בין אם ישירות בשל השפעת האדם (זיהום, דייג יתר, מינים פולשים) ובין אם בשל התחממות, החמצת והמלחת הים.

 

1. _מיתון במגמת הירידה בצפיפות החי במצע הרך במפרץ חיפה –_ מהדוח עולה כי מגמת הירידה בצפיפות בע"ח החיים בתוך המצע הרך במפרץ חיפה שדווחה בעבר החלה להתמתן. מדובר בחברת בעלי חיים קטנים המחופרים בקרקעית וניזונים בעיקר מסינון המים וחומר אורגני השוקע על הקרקעית. חברת חי זו היא בעלת תפקיד אקולוגי חשוב במארג המזון בים. מגמת הירידה החלה בשנת 2015, ככל הנראה על רקע עבודות חפירת החול לצורך בניית נמל המפרץ.

 

2. _מינים פולשים -_ בדומה לממצאים משנת 2022, בשנת 2023 אחוז המינים הפולשים בין החי השוכן על המצע החולי נותר יציב אך גבוה, כאשר המינים הפולשים מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום. בניגוד לכך, נמצאה ירידה בשכיחות דגי "שפמית ארסית" (נקרא גם על ידי הדייגים "דג נסראללה"), ככל הנראה הודות לצמצום דיג המכמורת הפוגע במינים המתחרים עם דג זה.

 

ברכסי הכורכר הרדודים ישנה עליה בתצפיות של שני מינים פולשים בעייתיים – דגי "זהרון הדור", מין פולש בעל קוצים עם ארס, וקיפודי הים מהמין "נזירית ארוכת קוצים" (בשנים האחרונות נעלמה מאילת בשל מחלה).

 

מאז שנת 2019 ישנה תופעה של פריחה של אצה אדומית פולשת מהמין Asparigopsis tocxiformis בכל חופי הארץ. מדובר באצה רעילה שלא נאכלת ע"י הדגים וחסרי החוליות ולכן גדלה ללא בקרה. סערות הקיץ מנתקות את האצה מהסלעים ומתקבלת היערמות שלה על החופים, מה שיוצר מטרד בעיקר בחופי הקריות. אצה זו נמצאה בצפיפות גבוהה גם בניטור 2023.

 

3. _היעלמות מינים מקומיים -_ בשנת 2023 בלטו בהיעדרותם שני מינים מקומיים של דגים שהיו בעבר נפוצים ברשתות – מולית אדומה (שם עממי: ברבוניה אדומה) ושישן משורטט (שם עממי: מרמיר). ממצא זה מדאיג ויש לראות אם הממצא חוזר על עצמו. החשש הוא שמינים מקומיים נעלמים בשל התחממות הים ו/או תחרות עם מינים פולשים המתחרים איתם על מזון או שדוחקים אותם מאיזור המחיה שלהם.

 

ברכסי הכורכר ממשיכה מגמה רב שנתית של היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על ידי אצות פולשות. האצות המקומיות יצרו בעבר "יערות" גבוהים שהיוו בית גידול לבעלי חיים קטנים. האצות הפולשות קטנות יותר ואינן מייצרות את התנאים שיצרו בעבר המקומיות, מה שמשפיע על כל המערכת.

 

בשנת 2022 תועד בדו"ח הניטור אירוע יובש חריג בטבלאות הגידוד שהביא לתמותה של חסרי חוליות צמודי סלע, דוגמת חילזון הצלחית. אירועי יובש חריג מתרחשים לרוב בשל שפל קיצוני ורוח מזרחית חזקה. אירוע דומה לא התרחש ב2023, אך כן תועד באפריל 2024.

 

בשנת 2021 הוכרזו שני מיני דגי דקר כמינים מוגנים למשך שנה. עד 2023 נמדדה מגמת עליה מסוימת במספר דגים אלה, אך נראה כי זו נבלמה ב2023.

 

*איכות מימי החופין בים התיכון בישראל*

הפרק כולל ניטור של מזהמים במי הים, בקרקעית, בשפכי נחלים וברקמות בעלי חיים ימיים בים ובמעגנות לאורך חופי ישראל. ממצאי הניטור מהווים מקור מידע אמין אליו ניתן להשוות את ממצאי הניטור המקומי הנדרש מבעלי היתרי הזרמה והטלה לים. ממצאי ניטור 2023 מצביעים על המשך מגמת שיפור במצב הזיהום מהזרמות המפעלים במי הים בדרום מפרץ חיפה, אותם ניתן לשייך לפעילות הוועדה למתן היתרי הזרמה לים.

 

1. _עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל במפרץ עכו –_ נמצאו ריכוזי כספית גבוהים ברקמות דגים במפרץ (65% מהשלל), שנגרמו ככל הנראה משחרור מי תהום שזוהמו באתר תעשיות אלקטרוכימיות שננטש לפני שנים . העליה ב 2023 בריכוז הכספית, לאחר ירידה מתונה מ 2019 נובעת ככל הנראה מעליה בכמות הגשמים בשנת 2023, מה שהביא לכניסה של כספית נוספת לים דרך מי התהום. בימים אלו מבוצעת תוכנית שיקום של האתר בליווי של צוות בין משרדי הכולל את נציגי אגף קרקעות והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד, וכן נציגי רשות המים ומשרד הבריאות. השיקום של מי התהום טרם החל ולכן החוקרים גורסים כי בשנים הקרובות צפויה עדיין להימצא נוכחות של כספית ברמה גבוהה בדגי מאכל.

 

2. _חלק מנחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי דשן -_ חלקו של הזיהום נובע משיירים "היסטורים", דוגמת הכספית בשפך נחל הנעמן, אך מרבית הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. נחלי החוף מוגדרים במצב זיהום בינוני.

 

3. _ריכוז חריג של צבע מבוסס בדיל (TBT) בקרקעית (בדומה לשנים קודמות) -_ בעבר שימש צבע זה למניעת התיישבות צמדת ים על כלי שייט ומתקנים ימיים. כיום השימוש בצבע זה אינו חוקי בישראל בשל רעילותו, ושיירי ה TBT בקרקעית מהווים עדות לשימוש בו בשנים עברו. בעמודת המים לא נמצאו ריכוזי TBT (או נגזרותיו), דבר המצביע שאין שימוש בחומר זה כיום הודות לרגולציה של המשרד.

 

4. בשנת 2023 נמצא זיהום חריג במתכת ארסן במרינה תל אביב ממקור שאינו ידוע.

 

5. _חומרי הדברה במרינות –_ מהדוח עולה כי בשנת 2023 מספר חומרי הדברה התגלו במרינה תל אביב ובמרינה ונמל אשדוד. בנמל עכו נמצא ריכוז חריג של חומר הדברה לא חוקי מהסוג הקסהכלורובנזן.

 

6. _הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2023 -_ הזרמה זו מתבטאת בניטור בצילומי לוויין של פיגמנט הכלורופיל. הפיגמנט מאפיין פריחה של מיקרואצות הצורכות את חומרי ההזנה בביוב (בעיקר זרחות המהוות את אחד מהגורמים המגבילים בים התיכון). כתם הכלורופיל משתרך מאיזור רצועת עזה עד לחופיה הדרומיים של ישראל ואף אל מתקן ההתפלה באשקלון. לבקשת המשרד מבוצע מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" מעקב לווייני על הזרמת הביוב מעזה, כאשר מניסיון השנים ניתן לראות כי הזרמת הביוב מעזה גדלה בזמן מתיחות ביטחונית. בכל העת, ממצאי המעקב הלוויני מועברים למחוז דרום של משרד הבריאות, למשרד הביטחון ולרשות המים. כמו כן, המידע מוגש לציבור הרחב בישומון של חיא"ל:

https://iolr.maps.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=7aa4671d338746c38f33f22023c796d9

*פסולת ימית וחופית*

בשל היעדר אפשרות לבצע סקרים מדרום לאשקלון בזמן מלחמת "חרבות ברזל", אין מידע בדו"ח הניטור על אזור עוטף עזה.

1. _ריכוזי פלסטיק גבוהים –_ מדובר בממצא שחוזר על עצמו מדי שנה, פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות, ואחריו כוסות חד פעמיות. בחופי הדרום שיעור ניכר מהפסולת הוא מתכת שמקורה בשאריות תחמושת ובציוד דיג.

2. _ירידה באחוז שקיות הפלסטיק בחופים –_ מאז שנת 2021 ישנה מגמת ירידה באחוז שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים. ייתכן ושיפור זה נובע מפעולות אותן קידם המשרד להגנת הסביבה, דוגמת תוכנית חוף נקי, חוק השקיות תפישת שקיות מפתחי נקזים עירוניים.

3. _שאריות פסולת מתקופת קורונה -_ בשנת 2023 עדיין נמצאו בחופים פריטים הקשורים למגפת הקורונה, דוגמת כפפות ומסיכות חד פעמיות, אולם בשכיחות נמוכה משנים קודמות.

4. _ארץ ייצור הפסולת -_ פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50 ל-90% בחופי המרכז והצפון. ככל שנעים דרומה עולה אחוז הפסולת ממדינות שכנות, שמקורה בעיקר בזרמים המגיעים מדרום מערב.

5. _הצטברות פסולת פלסטיק בעומק הקרקעית של 200 מטר -_ מאז תחילת הניטור ב-2017 נצפית תופעה שחוזרת על עצמה של הצטברות פסולת פלסטיק ברצועת עומק קרקעית של 200 מטר. ריכוז הפלסטיק בעומק זה גבוה בסדר גודל מהריכוז הנמדד בעומקים רדודים יותר על מדף היבשת. בניטורים בשנים שעברו נמצא ריכוז גבוה של פסלות פלסטיק גם בעומקים של 1100 ו1300 מטר מעבר למדף. ממצא זה מצביע על קרקעית הים כמצבור לפסולת פלסטיק שאינה מתכלה.

6. _מיקרו פלסטיק -_ ריכוז המיקרופלסטיק הצף בתחנות הרדודות היה גבוה מריכוזים שנמדדו במערב הים התיכון (1.2 פריטים למ"ר בישראל לעומת כ-0.7 באיטליה). ריכוזי המיקרופלסטיק הגבוהים ביותר שנמדדו בשנת 2023 היו באשדוד ומול נחל הירקון. מקור הזיהום באשדוד הוא כנראה ממדינות שכנות, אך הממצא מול הירקון מעיד על נחלי החוף בישראל כמקור לא פחות בעייתי.

ריכוז המיקרופלסטיק בקרקעית הים נמוך מאוד, אך בקו הגאות והשפל ישנה הצטברות משמעותית של אלפי חלקיקים למ"ר.

 

*פסולת במפרץ אילת*

1. _ניקיון חופי אילת -_ בעוד חופי מפרץ אילת נקיים, ריכוז הפסולת בקרקעית המפרץ גבוה בסדרי גודל מריכוזה במימי הים התיכון.

 

2. _פסולת בקרקעית הים -_ בעוד בים התיכון הסקר נעשה על ידי גרירת רשת על הקרקעית ואיסוף הפריטים, באילת מבוצע סקר וידאו כדי לא לפגוע בשונית האלמוגים, כלומר הפסולת שנספרת היא נראית לעין (ושאינה קבורה). גם במצב זה עדיין כמות הפסולת בקרקעית באילת גדולה משמעותית ממקבילתה בים התיכון. בשנת 2022 נצפתה באילת התחלה של מגמת ירידה (שיפור) בפסולת בקרקעית בצפון המפרץ. מגמה זו התהפכה ב2023.

 

3. _הרכב הפסולת -_ בניגוד לפסולת בים התיכון המורכבת בעיקר מאריזות ושקיות פלסטיק, באילת מרבית הפסולת היא פסולת שייט ודיג – חבלים, מבניי מתכת וסינקרים מבטון. באזור הגבול עם מצרים נמצא ריכוז גבוה של כוסות פלסטיק חד פעמיות. היות והזרם השולט באזור זה הוא לכיוון דרום, ניתן להניח שפסולת זו מקורה בחופי אילת.

 

*פסולת בצבי ים*

1. _ב79% מהצבים שנבדקו בין 2020 ל-2023 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול._

2. _מספר חלקיקי הפלסטיק במערכות עיכול נע בין מאות לאלפי חלקיקים לצב._

 

*לסיכום:*

ממצאי הדוחות מצביעים על השינויים שעוברת המערכת הימית בשל שינויי האקלים והפעילות האנושית בים, אשר התרחבה משמעותית בעשור האחרון עם הרחבת הנמלים וקידום סקטור הגז. הניטור בשנת 2023 נעשה תחת מגבלות רבות דוגמת איסור יציאה לים ושיבוש מערכות ניווט GPS. צוות הניטור עשה מאמצים רבים להתגבר על מגבלות אלה ולשמור על המשכיות איסוף המידע על הסביבה הימית. הממצאים מצביעים על השפעות מתמשכות של אירועי זיהום ופגיעה בחי הימי, ועל הקושי להשתקם מהם בתנאי הים המשתנים בשל שינויי האקלים והתחממות הים.

 

כמו כן, הנתונים מדגימים את ההשפעה של מלחמת "חרבות ברזל" על הסביבה הימית. עם זאת, התוצאות מעידות גם על הצלחת הרגולציה בהפחתת הלחצים האנושיים על הסביבה הימית, כדוגמת צמצום עומס המזהמים המוזרם לים, ניקוי חופים ומניעת הגעת פסולת לים, וניהול מסודר יותר של הדיג.

 

ממצאי הניטור מראים כי אמנם הים התיכון וים סוף הם גופי מים גדולים המשותפים למספר רב של מדינות, אך עיקר ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל. להפחתת הלחץ והפעילות האנושית ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשיפור ושינוי משמעותי של מצב המערכת הימית כך שתצלח את אתגרי שינויי האקלים שבפתח.

 

קרדיט: גיא רענן מחקר ימין ואגמים