דו"ח חמור שפרסם משרד הבריאות מתאר בפרטי פרטים את מסכת הסבל הקיצונית שחוו חטופים ישראלים ששבו מהשבי בעזה בתחילת 2025. מהדו"ח עולה תמונה מחרידה של הרעבה שיטתית, מחסור חמור בוויטמינים ומינרלים, שתיית מים מזוהמים, פגיעות גופניות שלא טופלו, מחלות עור ומחלות נשימה, לצד התעללות פיזית ונפשית מתמשכת. ההערכה הרפואית היא כי החטופים שעדיין מוחזקים נמצאים בסכנת חיים מיידית, וכל יום נוסף בשבי מגביר את הנזק הבלתי הפיך לבריאותם.
פגיעה מוחית, זיהומים קשים וסכנת חיים מיידית: הדו"ח החדש של משרד הבריאות, שמתבסס על בחינת מצבם של 12 מהחטופים ששבו משבי החמאס, ארבע נשים ושמונה גברים, חושף את ההתעללות הקשה שעוברים החטופים בשבי חמאס, את הפגיעות הגופניות החמורות וההתעללות הפיזית והנפשית שעוברים. משרד הבריאות פנה לנשיאת הצלב האדום בדחיפות כך שידאג לטיפול רפואי, מזון ומים באופן מיידי לחטופים, תוך דאגה לשחרורם מוקדם כדי שיגיעו לטיפול רפואי שיציל את חייהם.
פגיעה מוחית, זיהומים קשים וסכנת חיים מיידית: הדו"ח החדש של משרד הבריאות, שמתבסס על בחינת מצבם של 12 מהחטופים ששבו משבי החמאס, ארבע נשים ושמונה גברים, חושף את ההתעללות הקשה שעוברים החטופים בשבי חמאס, את הפגיעות הגופניות החמורות וההתעללות הפיזית והנפשית שעוברים. משרד הבריאות פנה לנשיאת הצלב האדום בדחיפות כך שידאג לטיפול רפואי, מזון ומים באופן מיידי לחטופים, תוך דאגה לשחרורם מוקדם כדי שיגיעו לטיפול רפואי שיציל את חייהם.
במהלך השבי מרביתם הוחזקו במנהרות תת־קרקעיות בגובה של פחות ממטר וחצי, בשטח של כשני מטרים רבועים, לעיתים בשהייה משותפת של עד שישה אנשים בצפיפות קיצונית. המעברים בין מקומות הכליאה בוצעו בלילות, בעלטה מוחלטת, כשהם מכוסי עיניים, ולעיתים תוך חציית מעברים צרים ומכשולים מסוכנים שגרמו לנפילות וחבלות.
תנאי המחייה היו תת־אנושיים: מקלחת אחת כל כמה חודשים, לעיתים עם מגבת משותפת לכל הקבוצה, היעדר אפשרות להחליף בגדים במשך חודשים ארוכים, ובמקרים של נשים התעלמות מוחלטת מצרכים היגייניים ייחודיים. השינה נעשתה על רצפה קשה, לעיתים ישירות על משטח המנהרה, בין חרקים, פשפשים ומזיקים, כשהחטופים סובלים מקור עז או מחום קיצוני בהתאם לעונה.
הדו"ח מתאר הרעבה מכוונת: ארוחה אחת ביום בלבד, לרוב פיתה או אורז ולעיתים ימים שלמים ללא מזון. המזון היה לעיתים מעופש ומכיל חרקים ותולעים. המים שסופקו היו מזוהמים, מי ים או מי ביוב, בכמות מוגבלת. התזונה הלקויה גרמה לירידה של 15% עד 40% ממשקל הגוף, לאיבוד מסת שריר (סרקופניה) ולחולשה קשה.
בדיקות רפואיות חשפו חוסרים חמורים בוויטמין C שגרמו לצפדינה, דימומים מהחניכיים, כאבי מפרקים ואיחוי פצעים איטי. נמצאו גם חוסרים בוויטמין K ויטמין D וערכים נמוכים של ויטמין A . חלק מהשבויים פיתחו ירידה בצפיפות העצם, מצב המעמיד אותם בסיכון מוגבר לשברים ואוסטאופורוזיס.
השהייה הממושכת במנהרות גרמה גם לפגיעות נשימתיות חמורות כתוצאה מחשיפה לאבק ולחול עם שיעול כרוני, כיח והפרעות נשימה ולמחלות עור נפוצות כמו סקביאס, כינים, פשפשים, פריחות ודרמטיטיס. רבים מהחטופים נושאים צלקות עמוקות בגופם, לעיתים עם צורך בניתוחים להסרת רסיסים ולשיקום רקמות. בנוסף, נפוצה פגיעה בשמיעה וטינטון כרוני כתוצאה מחשיפה לפיצוצים.
