בדיון שהתקיים הבוקר בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בראשות ח"כ עודד פורר בנושא העלאת הארנונה לבתי מלון בעיר טבריה, אמרה נציגת משרד הפנים גליה כהן כי עד כה לא הוגשה בקשה רשמית מצד עיריית טבריה לאישור חריג לשינוי צו המיסים לשנת 2026 זאת למרות שהמועד האחרון להגשת הבקשה הוא 5 ביולי. לדבריה, כל המידע שבידי המשרד התקבל מהתקשורת ולא באופן ישיר מהרשות עצמה. היא הדגישה כי משרד הפנים פועל בשנים האחרונות לפי מדיניות חדשה, שבמסגרתה נבחנות הבקשות מראש באמצעות ישיבות קצרות עם הרשויות המקומיות, במטרה לבדוק את ההיתכנות המקצועית שלהן בטרם הגשתן הפורמלית. " העלאת הארנונה במקרה זה נחשבת לא סבירה ומנוגדת לקווים המנחים של משרד הפנים, גם אם לעיתים מתקבלות החלטות אחרות במועצת הרשות".
ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה, הביע התנגדות נחרצת למהלך, והגדירו כ"מהלומה נוספת" לענף שכבר ספג פגיעות קשות בתקופת הקורונה ובמלחמה הנוכחית. הוא הדגיש כי מדובר בענף שנמצא בקריסה וכי אינו מצליח להבין את ההיגיון שמאחורי ההחלטה, במיוחד לאור העובדה שעיריית טבריה נעדרה מהדיון ואינה עומדת מאחורי החלטותיה.
עו"ד מוריה כלפה הורביץ, מנהלת איגוד בתי המלון, פתחה את דבריה בהבעת תודה על קיום הדיון החשוב והזכירה כי רק לפני מספר חודשים התקיים דיון עם ראש עיריית טבריה, בנוגע לפיצויים ולמשבר בצפון, בו הדגיש ראש העיר את חומרת המצב הכלכלי בעיר ואת הצורך המיידי בסיוע. "הענף חווה פגיעות מצטברות החל ממשבר הקורונה, דרך ירידה מתמשכת בתיירות הפנים, ועד הפגיעה הקשה מהמלחמה האחרונה", אמרה כלפה הורביץ והוסיפה כי צו הארנונה החדש שהפיצה עיריית טבריה התקבל בהפתעה גמורה, ללא היוועצות עם בעלי המלונות, והוא כולל שינוי חד בצורת החישוב, תוך ביטול שיטת הדירוג לפי כוכבים ואזורים. עוד הוסיפה שהמהלך מיטיב עם הרשתות הגדולות, תוך התעלמות מהמצב של העסקים המקומיים, ופוגעת דווקא במלונות הקטנים שנאבקים על קיומם. בנוסף, ציינה כי מדובר בשינוי מבני ולא זמני, שעתיד להכביד על הענף גם בשנים הבאות, וכי התיירות בטבריה היא לא רק מנוע צמיחה אלא בסיס כלכלי קיומי, וכל מהלך שמערער את יציבות המלונות המקומיים מסכן בפועל את הכלכלה העירונית כולה.
ציפורה נטל חברת הנהלה באיגוד בתי המלון והתיירות, הביעה מחאה על חוסר סבירות כלכלית ומקצועית בצו הארנונה החדש של עיריית טבריה, ואמרה כי ההצדקה לשינוי נשענת על פרויקטים תיירותיים עתידיים שטרם קמו ואחד מהם אף צפוי להתממש רק בעוד שנים רבות. לדבריה, אין זה הגיוני לשנות מדיניות מיסוי בהווה על סמך ציפיות לעתיד לא ודאי. עוד הוסיפה כי מהלך זה נעשה תוך שינוי שיטת הסיווג והאזוריות, שכתוצאה ממנו צפויים 18 בתי מלון רובם קטנים ובדרגת 3 כוכבים לשאת בעלייה חדה של כ־35% בארנונה. המלונות הללו ממוקמים באזורים מרכזיים בעיר, בהם קריית שמואל, אזור התעשייה והטיילת, והם משרתים בעיקר את תיירות הפנים. נטל הדגישה כי בעוד למבני משרדים מופחתת הארנונה, דווקא בענפי המלונאות וההסעדה שמייצרים תעסוקה ופעילות כלכלית נרשמת העלאה חדה. עוד ציינה שמדובר במהלך שמחליש את המלונות העצמאיים הקטנים, תוך מתן יתרון לרשתות היוקרה שבסמוך לחוף, והוסיפה כי בתל אביב ובחיפה הארנונה לבתי מלון נמוכה מזו שבטבריה באופן שממחיש את חוסר הפרופורציה בהחלטה.
אביהו טל, מנהל בהתאחדות המלונות, תיאר את המצוקה הכלכלית המתמשכת בענף, וציין כי מאז פרוץ משבר הקורונה ב־2020, בעלי מלונות נאלצים לשלם ארנונה גבוהה גם בתקופות שבהן כלל לא פעלו. לדבריו, הוא עצמו נדרש לקחת הלוואות ולממן מהונו האישי את תשלומי הארנונה, מתוך הבנה שיש לשלם גם כשאין תמורה ישירה בשירותים. עוד התריע כי בצו הארנונה החדש חלה עלייה דרמטית נוספת, כאשר המלון שבבעלותו צפוי לשלם בשנת 2026 סכום של כ־650 אלף ש"ח בשנה עלייה של 30% מהתשלום הנוכחי. בנוסף, ציין כי העירייה שינתה את שיטת החישוב על בסיס שטח המבנה, כך שבעלי מלונות עם שטח גדול יחסית נדרשים לשלם סכומים מוגדלים.
מאיר משה ואלך בעל בית מלון בטבריה, ציין כי העלאת הארנונה לא מתבטאת בשיפור שירותים או בתמורה ממשית לעסקים, אלא רק מקשה על התפעול השוטף, ופוגעת גם במחירים לצרכן. לדבריו, המלון מעסיק בין 50 ל־80 עובדים כולם מקומיים ובני העיר טבריה ולכן כל פגיעה במלון משליכה ישירות על פרנסתן של משפחות רבות ממגזרים שונים.
עו"ד מוטי איצקוביץ מתח ביקורת על הרפורמה בצו הארנונה שביצעה עיריית טבריה, וטען כי מדובר במהלך שבוצע באופן חד-צדדי, ללא שיתוף ציבור וללא היוועצות בגורמים מקצועיים או נציגי הענף. לדבריו, מעטות הרשויות שבחרו לבצע שינוי כולל בצו המסים, ובמקרים שכן נעשה הדבר כמו באילת הוקמה ועדה ציבורית רצינית שכללה אנשי מקצוע, שופטים וגזברים, תוך קיום הליך מבוקר, שיתופי ושקוף. עוד הוסיף כי עיריית טבריה, לעומת זאת, בחרה להעדיף פשטות טכנית על פני היגיון כלכלי ותכליתי, וביטלה את ההבחנה בין אזורי חיוב כך שמלון מרוחק מהחוף מחויב כיום באותה הארנונה כמו מלון הממוקם על קו המים. בנוסף, ציין כי נקבע תעריף אחיד למ"ר, המתייקר ככל ששטח המלון גדול יותר דבר הפוגע במיוחד בבתי המלון הוותיקים והגדולים.
אבי חיימוב, כלכלן נציג משרד התיירות, ציין כי העיר טבריה מילאה תפקיד חשוב במלחמה האחרונה, בין היתר בסיוע למפונים, וכי המשרד השקיע בשלוש השנים האחרונות מעל ל־120 מיליון ש"ח בפרויקטים תיירותיים בעיר. הוא הדגיש כי נופש בישראל אינו זול, והמשרד פועל במקביל לקידום יוזמות שיקלו על הענף ויעודדו פתיחת אתרי אירוח חדשים. בהקשר לכך, התייחס לחשיבות דירוג בתי המלון ולתהליך קבלת מענקים בהתאם לקריטריונים שנקבעו, תוך הבחנה בין רשתות גדולות לעסקים קטנים.
גליה כהן, נציגת משרד הפנים, ציינה כי עד כה לא הוגשה בקשה רשמית מצד עיריית טבריה לאישור חריג לשינוי צו המיסים לשנת 2026 זאת למרות שהמועד האחרון להגשת הבקשה הוא 5 ביולי. לדבריה, כל המידע שבידי המשרד התקבל מהתקשורת ולא באופן ישיר מהרשות עצמה. היא הדגישה כי משרד הפנים פועל בשנים האחרונות לפי מדיניות חדשה, שבמסגרתה נבחנות הבקשות מראש באמצעות ישיבות קצרות עם הרשויות המקומיות, במטרה לבדוק את ההיתכנות המקצועית שלהן בטרם הגשתן הפורמלית. בהתאם לקווים המנחים שנקבעו לשנת 2026, נקבע עקרון ברור שאין להעלות ארנונה כלל, למעט שני חריגים שהם תוכנית הבראה והסכמות להסדרת חובות אשר אינם רלוונטיים במקרה של טבריה. כהן ציינה כי העלאת הארנונה במקרה זה נחשבת לא סבירה ומנוגדת לקווים המנחים של משרד הפנים, גם אם לעיתים מתקבלות החלטות אחרות במועצת הרשות. לבסוף, היא התייחסה לכך שהצו מתבסס על שיטת דירוג הכוכבים, שלדבריה אינה עדכנית עוד, והובילה לקיטלוג ותעריפים שאינם משקפים את המציאות בפועל ולכן אינם מוצדקים מקצועית.
לבנת דהאן גזברית ומנהלת הארנונה עיריית טבריה, ציינה כי העיר מתמודדת עם משבר כלכלי מתמשך מאז תקופת הקורונה, אשר הוחרף בעקבות המצב הביטחוני והשלכותיו על העסקים בעיר התחתית. לדבריה, ראש העיר מבקש להוביל מהלך שמטרתו יצירת שוויוניות בין אזורי העיר כך שלא ייתכן שעסקים בחלק העליון של העיר יפרחו, בעוד אזור החוף והעיר התחתית יידרדרו. עוד אמרה כי השאיפה היא לעודד פתיחת בתי מלון גם באזורים שאינם על קו החוף ולחלק את הנטל הכלכלי בצורה שוויונית. בהתייחס לצו הארנונה החדש, הסבירה דהאן כי מדובר בשינויים שמטרתם לבטל את שיטת הדירוג לפי אזורים וכוכבים אשר אינה רלוונטית עוד. לדבריה, המשמעות הכלכלית הממוצעת של השינוי נאמדת בתוספת של כ־84 אלף ש"ח, ורוב ההעלאות המשמעותיות נוגעות למקרים בודדים. בנוסף, ציינה כי העירייה פועלת מול משרד הפנים על מנת לפרוס את ההעלאה המדוברת לאורך מספר שנים. לדבריה, פניית נציגי בתי המלון לראש העיר הגיעה כ־10 ימים לאחר פרסום הצו, ולאחר מכן התקיימה ישיבת מועצה בעניין.
יו"ר הוועדה עודד פורר סיכם את הדיון ואמר כי מדובר במהלך חפוז, לא סביר ולא מידתי, במיוחד בעיר שספגה פגיעות תיירותיות וכלכליות משמעותיות בשנים האחרונות. לדבריו, לא ייתכן שרפורמה כה דרמטית תתבצע תוך פרק זמן קצר, ללא הליך שיתוף ציבור, ללא טיוטות, הערות, או דיונים פתוחים עם בעלי העניין. עוד הוסיף כי עיריית טבריה כשלה ביצירת הבחנה ראויה בין סוגי המלונות קטנים, גדולים, יוקרתיים ופשוטים תוך ביטול הקריטריונים הקיימים של דירוג הכוכבים, למרות שניתן היה להסתמך על קריטריונים שמשרד התיירות עצמו מפרסם לצורך הענקת מענקים. בנוסף, הדגיש כי לא ייתכן שמלון בטבריה ישלם תעריף ארנונה גבוה יותר ממלון בתל אביב, למרות הפערים בפוטנציאל הכלכלי, בתיירות ובשירותים. היו"ר קרא למשרדי הפנים והתיירות להפעיל שיקול דעת, ולהתנגד למהלך המוצע, תוך הדגשה כי פריסה של העלאה כה חדה אינה פתרון אמיתי. לדבריו, יש תחושה שהמהלך נועד לשרת את הרשתות הגדולות, תוך התעלמות מהמלונות הקטנים ומהשכבות המוחלשות.
