הבטחות לחוד, מציאות לחוד. ראש עיריית בית שאן, נועם ג'ומעה, עומד בפני ביקורת ציבורית נוקבת על סדרת מינויים בכירים בעירייה, המפרים לכאורה את הבטחת הבחירות המרכזית שלו להעסיק תושבים מקומיים. תושבי העיר, שקיוו לראות את בני המקום משתלבים בעמדות מפתח, נותרים עם תחושה של אכזבה ובגידה באמון.
"מקומי" – רק בשם?
מפלגתו של ג'ומעה, הנושאת את השם "מקומי", שידרה מסר ברור לתושבים: העיר לתושביה. אולם, בתקופה קצרה יחסית מאז כניסתו לתפקיד, נראה כי המציאות רחוקה מאוד מההבטחות. רשימת המינויים מראה באופן ברור את העדפתו של ג'ומעה דווקא לאנשי הקיבוצים: רינת זונשיין מנכ"לית העירייה מקיבוץ העוגן, מעיין דורי מנהלת איכות הסביבה ממנחמיה, מוריה קהלני תובעת עירונית מאחוזת ברק, גדית חורי מנהלת גני ילדים והחינוך הרך מיבנאל, מנכ"ל פארק צבאיים החדש תומר חדד ממושב אחוזת ברק.
כולם תפקידי מפתח ואף רגישים, שאוישו על ידי תושבי חוץ. זאת, בניגוד מוחלט לתקופת השלטון הקודם, אז אוישו תפקידים דומים על ידי בנים ובנות העיר, מה שהבטיח היכרות עמוקה עם צרכי הקהילה ואנשיה.
הבחירה במועמדים שאינם תושבי בית שאן מעלה שאלות קשות לגבי אמינותו של ראש העיר ומחויבותו לציבור שבחר בו. אם המטרה הייתה לקדם את תושבי העיר, מדוע נבחרו מועמדים מחוצה לה, האם אין בבית שאן מספיק כישרונות ומומחים ראויים לאייש את התפקידים הללו? התשובה, לדעת רבים, שלילית. תושבי העיר משוכנעים כי בבית שאן ישנם מספיק אנשים בעלי כישורים וניסיון שיכולים למלא את התפקידים הללו בצורה הטובה ביותר, ואף להביא יתרון משמעותי בזכות היכרותם העמוקה עם העיר וצרכיה.
שתיקה רועמת: היכן פעילי "מקומי" בעבר?
הביקורת על ג'ומעה מתעצמת לאור העובדה שרבים תקפו בחריפות בדיוק על אותה סוגיית מינויים "מבחוץ". אלא שהיום, כשהמינויים נעשים תחת שלטונו של ג'ומעה, אותם פעילים שותקים. השתיקה הזו אינה רק רועמת, היא משקפת לכאורה צביעות פוליטית וחוסר עקביות. האם העקרונות הפוליטיים משתנים עם חילופי השלטון? הציבור מצפה לראות עקביות ומחויבות אמיתית לעקרונות שהוצגו בפניו במהלך מערכת הבחירות.
קריאה לצדק ולאמון
הסיטואציה הנוכחית היא קריאה ברורה לצדק בסיסי. לתושבי בית שאן מגיעה הזדמנות שווה, וחשוב להאמין ביכולותיהם. אם ראש העיר אינו נותן אמון בתושביו, ולא מעניק להם את ההזדמנות להוביל ולהשפיע על עתיד עירם, קשה להבין כיצד הוא מצפה להנהיג אותם. מנהיגות אמיתית נבנית על אמון הדדי ושיתוף פעולה, ולא על דלתות סגורות בפני בני המקום.
האם נועם ג'ומעה ישנה את מדיניותו ויפעל להחזיר את האמון של תושבי בית שאן? ימים יגידו, כעת נראה שלא.
