דוח מפורט של משרד הבריאות שהוגש לאו"ם חושף עינויים וסבל בל יתואר שעברו החטופים בשבי חמאס. על פי העדויות המובאות בדוח המטלטל, שני ילדים שהוחזקו יחד בשבי דיווחו כי נקשרו והוכו לאורך תקופת השבי. הצלקות והסימנים מעידים על עינויי תופת הכוללים סימני כוויות שנגרמו מצריבה מכוונת באמצעות חפץ לוהט.
בין השאר העידה אחת החטופות כי עברה תקיפה מינית תחת איום בנשק על ידי מחבל חמאס. החוטפים הכריחו נשים מכל הגילאים להתפשט בעוד הם ואחרים צופים בהן. חלק מהנשים הותקפו מינית ואחרות סיפרו כי נקשרו למיטות בעוד החוטפים בוהים בהן.
גם הגברים עברו התעללות פיזית קשה שכללה בין היתר הרעבה שיטתית, מכות, צריבות באמצעות ברזל, תלישת שיער, כליאה בחדרים סגורים עם מזון ומים מועט, החזקה בבידוד כשהם קשורים בידיהם וברגליהם וללא שירותים כאשר את צרכיהם הם עושים בחדרם.
כמחצית מהחטופים ששוחררו דיווחו על הרעבה מכוונת. הם הוחזקו בחללים חשוכים וקיבלו תזונה דלה, מה שהוביל לירידה של 8-15 ק"ג ממשקל גופם (10-17%). ילדים איבדו בממוצע 10% ממשקלם, ובמקרה קיצוני אחד איבדה ילדה 18% ממשקל גופה.
עוד עולה מהדוח כי החטופים לא קיבלו טיפול בפציעות מ-7 באוקטובר ובמצבים רפואיים כרוניים. שברים, פצעי רסיסים וכוויות טופלו באופן לקוי, מה שהוביל לסיבוכים שחייבו ניתוחים נוספים. החוטפים ביצעו פרוצדורות רפואיות כואבות ללא הרדמה. חטוף אחד נפטר כתוצאה מסיבוכים רפואיים שלא טופלו.
הצוותים הרפואיים והפסיכו-סוציאליים מדווחים על פגיעות נפשיות קשות בקרב החוזרים מהשבי. רבים מהם מציגים שינויים קיצוניים במצב הרוח. גם אלו שנראו חזקים בתחילה הראו קשיי הסתגלות למציאות וחוו אפיזודות דיסוציאטיביות.
חלק ניכר מהחטופים חשים נקיפות מצפון על שחרורם בעוד יקיריהם נותרו בשבי. מה שמעכב את חזרתם לשגרה ואת שיקומם וחלקם אף הביעו רצון לחזור לשבי כדי לסייע לאלו שבשבי.
