הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ב') דיון בנושא סטטוס כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי. בדיון עלו סוגיות ופערים בהן: הפעלת כיתות הכוננות בשגרה ובחירום, הכשרת לוחמי ומפקדי כיתות הכוננות, עיגון כיתות הכוננות בחקיקה, תשלום ימי אימונים ומילואים. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל כי הקמת כיתות הכוננות לאחר טבח שמחת תורה היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בחיזוק ההגנה האזרחית. "מעבר למענה המבצעי המשלים לכוחות הביטחון, הפעילות הזו מעצימה את תחושת הביטחון של האזרח, מקצרת את זמן התגובה ומייצרת מכפיל כוח קריטי. הוספנו 13,500 לוחמים למערך הביטחוני של ישראל ועלינו לשמר אותם."
נצ"מ ניר כרמלי, ראש מחלקת כיתות כוננות במשטרה, סיפר על מהירות התגובה של כיתות הכוננות באירועים שונים. "במהלך שאגת הארי כיתות הכוננות הגיעו וסייעו בכל נפילה ובכל אירוע של סכנת חיים". למעלה מ- 80 אלף הפעלות במבצע שאגת הארי כאשר כיום פועלות 1060 כיתות כוננות בהשוואה ל- 70 בלבד לפני ה-7 באוקטובר בהן 13,500 לוחמים – מתנדבים במרחב העירוני והכפרי. "המערך נמצא בתהליכי שיפור מתמידים: "כיתות הכוננות נמצאות תחת ביקורת והכשרות שוטפות. אנו קרובים למצב האופטימלי של המערך ומפעילים תפיסת הפעלה סדורה בשגרה ובחירום. זוהי אחת המערכות הטובות בעולם מסוגה". סא"ל מאיה סולטן נציגת צה"ל הדגישה את שיתוף הפעולה ההדוק עם המשטרה וציינה כי צה"ל אינו מבחין ברמת הכשירות הנדרשת בין יישובי קו התפר לכאלה שאינם – "כולם נדרשים למקצועיות מקסימלית".
רפ"ק אביחי ג'רבי, מג"ב, הוסיף, כי יש חיבור טוב עם הקהילה והאזרחים, כאשר בתקופה האחרונה נרשמה ירידה באירועי פשיעה, פריצות ותפיסות שב"ח הודות לנוכחות הכיתות בשטח. "האתגר המרכזי הוא שימור של הלוחמים – מתנדבים בין היתר בהקצאת ימי מילואים". יואב מרגלית, מרכז תחום חירום בתנועה הקיבוצית:"יש צורך באימונים נוספים ובתחמושת וכן בחיזוק הכשירות המבצעית בקו התפר". הוא ציין לחיוב את מערכת 'הנץ' לסנכרון פעילות הכוחות השונים בשטח. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי האיום הביטחוני עדיין קיים וכי הוועדה תמשיך לפעול כדי לוודא שמתנדבי כיתות הכוננות יקבלו את המעטפת הנדרשת כדי לחזק את פעילות כיתות הכוננות.
