בין ניהול קריירה מפוארת ברשתות לבין הורות לחמישה ילדים, נראה שעינב בובליל מצליחה לג'נגל הכל. כעת נראה שבובליל החליטה לשלב בין העולמות ולהציג לאומה את הדור הבא לאימפריית בובליל.
בריאיון ל-mako סלבס בהשקה של רשת קפה גרג ותנובה, המשיקות תפריט חדש המבוסס כולו על טהרת קוטג' תנובה, עינב הביאה שחקנית חיזוק – את בתה תמר בת ה-15, השנייה במספר, שתתראיין איתה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר מה זה באמת אומר להיות הבת של עינב בובליל, ניסינו להבין אם לדור הבא יש שאיפות להיכנס לעולם הזוהר, ומה אמא עינב חושבת על האפשרות שבנותיה ישתתפו בריאליטי?
הבנות שלי כבר גדולות, והגיע הזמן להגיע עם אמא. לראות איפה אמא עובדת, לראות למה אני לא עונה כשהן מחייגות 200 פעם ביום. אחר כך הן שואלות, 'אמא, למה את לא עונה?'. איך אני אענה? אמא מתראיינת ל-700 ערוצים, אמא בהשקה, אמא מדברת עם אנשים, אמא עובדת
אני לא כל הזמן עסוקה. אני עסוקה עד ארבע, בארבע אני עושה סטופ לכל חיי העבודה והעסקים. אני עם הילדים עד שמונה, שמונה וחצי ואז אני חוזרת לעבוד. יש לי שעות קודש שהן של הילדים.
אתמול באתי איתכם לקנות ממתקים לטיול. שלשום הלכתי עם אוריה לקנות בגדים. כל פעם משהו, ברוך השם. ואני גם נהגת מונית. שיעור אנגלית, שיעור מתמטיקה, גבות, ציפורניים, שפם. חיים, למה את לא עושה שפם וגבות באותו יום? ותוציאי את ריף, תוציאי את יוסף. ריף עשתה פיפי, ריף עשתה קקי.
תראי, אני חושבת שלכל אישה, לכל אמא יש הגדרה לקל. מה שקל לה יכול להיות לא קל וההפך. יש אחת שהסיוט שלה זה לקום בלילה לתינוק, ויש אחת שלוקחת איזה צ'יפס, שלא אכפת לה לא לישון בלילה. אז וואלה, לא קשה לה. לי תמיד אמרו 'חכי שהן יגדלו, זה הופך להיות יותר קשה' – אני לא חושבת ככה. אני חושבת שהם קטנים זה הרבה יותר מורכב, זה קשה לקלח אותן, להלביש אותן, לקום בלילה, לקחת אותן, להחזיר אותן, כל היום דבוקים אלייך, הסלקלים, הכיסא לאוטו, העגלות, התיקים, המטרנה, להכין את המנות של האוכל. עכשיו הן גדלו, הן עצמאיות, כמו חברות שלי.
הן יד ימיני. עכשיו כיף לי, עכשיו לא יותר קשה לי כמו שאמרו לי, כמו שהפחידו אותי. אני לא אגיד לך שאין רגעים מאתגרים עם כל ילד וילדה, בוודאי, אבל לרוב כיף לי ואני אוהבת להיות איתם וכיף לי להיות איתם.
תראי, אני אתן את העצות שלי ואת החינוך שלי ואת הדעה שלי, אבל בסופו של דבר אני לא יכולה להחליט עבורן במאה אחוז מה לעשות. אבל לא הייתי רוצה לראות תגובות כמו שהולך היום ברשת על הילדות שלי. היום אני מאופקת כי זה קשור אליי, ואני לרוב כבר לא סופרת את זה. אני שועל קרבות ותיק, 18 שנה, אני רגילה. אבל פתאום לראות נגיד על הילדות שלך תגובות, היום לא הייתי מציעה להן להיכנס לעולם הזה.
שיתגשם בעזרת השם. אמא פה מאחורייך תמיד ללימודים, ולהכל. את תהיי בתואר של הרופא, של הדוקטור, אני אבוא עם אוכל, עם קוסקוס, עם קציצות עם אפונה, מטבוחה, ואני אביא לך והכל ואני אדאג לך. הכל. אמא תעבוד קשה, אני אקרע את התחת, עד שיהיה לך את כל הכסף ללכת ללמוד, למגורי סטודנטים, מה שצריך אני אעשה. העיקר תהיי רופאה. בעזרת השם. כאילו מה שאת חולמת להיות, היא רוצה להיות רופאה.
