בפנייה למנכ”לי קופות החולים, רופאים ראשיים ולמנהלות מערך האחיות בקופות, קובע משרד הבריאות כי הטיפול בשורדי השבי ימשיך להתבסס על ליווי רפואי ופסיכו-סוציאלי אישי, המותאם לצרכים המשתנים לאורך תהליך ההחלמה והשיקום
כחלק מהטיפול של משרד הבריאות בשבים ובבני משפחותיהם, העבירה היום ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד”ר הגר מזרחי הנחיות מיוחדות לקופות החולים, בנוגע להמשך הטיפול בשורדי השבי, במשפחותיהם וכן במשפחותיהם של החללים החטופים שהושבו לקבר ישראל. במכתב נקבע כי “לחטיפה, לשהות בשבי ולמאורעות הטראומתיים הכרוכים בהן, ישנה השפעה עמוקה ומתמשכת על הבריאות הפיזית והנפשית של שורדי השבי, כפי שאנו מזהים בפועל וכפי שעולה מהספרות המחקרית העוסקת בבריאות פדויי שבי”.
הנחיות אלו הן המשך ישיר לפרוטוקול קליטת השבים עם חזרתם מהשבי, שהגדיר סטנדרט אחיד בכלל מערכת הבריאות לטיפול בשבים ובבני משפחותיהם, ומפרט את מתן המענה הרפואי, הנפשי והלוגיסטי המיידי לשבים מהשבי, תוך הדגשת שמירה על פרטיותם, התאמת טיפול אישי והבטחת רצף טיפול בקהילה.
במכתב שנשלח לקופות החולים נקבע גם כי “לאירועים אלו השפעה עמוקה גם על בריאותם של בני המשפחה. השפעות אלה במעגלי הקרבה השונים, נוכחות גם במשפחות חטופים שהושבו לקבורה”.
הנחיות משרד הבריאות קובעות כי הטיפול בשורדי השבי ימשיך להתבסס על ליווי רפואי ופסיכו-סוציאלי אישי, המותאם לצרכים המשתנים לאורך תהליך ההחלמה והשיקום. נקבע כי כל שורדי השבי ימשיכו לקבל ליווי באמצעות אחות מתאמת טיפול אישית שתשמש גורם מתכלל של הטיפול הניתן במערכי הקופה ובממשק עם מרפאות השבים, מערך האשפוז וגורמי טיפול ותמיכה נוספים המלווים את השורד. קופות החולים הונחו להעמיד לרשותה של האחות, מתאמת הטיפול, מערך מקצועי זמין להתייעצות ולהפניה, לרבות רופא משפחה ועובדת סוציאלית, לצורך מענה מותאם, קבלת החלטות משותפת ומתן טיפול במידת הצורך.
בנוגע למשפחות השבים החיים והחללים, קובעות ההנחיות כי מעצם העובדה שבני המשפחה מהווים אוכלוסייה שעלולה להיות פגיעה הזקוקה לליווי מתמשך, גם עם המעבר לשגרה, ימשיכו הקופות להעמיד עבור המעגל הראשון כתובת מקצועית קבועה וזמינה, לרבות הקצאת אנשי קשר ייעודיים, לצורך תיאום, הסרת חסמים וצמצום הנטל הבירוקרטי. המשרד מנחה בנוגע למשפחות כי יינתן דגש על חיזוקו של מעבר יזום ומובנה לשגרה בריאותית, באמצעות פנייה יזומה לחידוש הקשר עם המשפחות, הזמנה לביצוע בדיקות תקופתיות ולמעקב רפואי שוטף, תיאום ותקשורת רציפה עם גורמים מטפלים רלוונטיים, וכן סיוע במימוש מלא של זכויות במערכות הבריאות והביטחון הסוציאלי.
הנחיות משרד הבריאות לקופות החולים מתייחסות גם למה שמוגדר כ”תומכים מרכזיים מתועדים” – בני משפחה או דמויות תמיכה קרובות שאינם במעגל הקרבה הראשון, שנשאו בפועל ובאופן מתמשך בנטל הליווי, הסיוע והתפקוד סביב השב, השבה או סביב בני המשפחה במעגל הראשון, וקיימת אצלם פגיעה תפקודית, נפשית, או בריאותית הנקשרת לתקופה זו. בנוגע לקרובים אלו, מונחות הקופות לסייע בהנגשה מואצת של הערכה מקצועית ומענה ראשוני ממוקד בתחום בריאות הנפש/טיפול רגשי, בהתאם למסגרות הקיימות בקופה.
ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד”ר הגר מזרחי: “קופות החולים מהוות גורם מרכזי בקידום שגרות בריאות, מניעה ומתן מענים שיקומיים מותאמים. מצאנו לנכון לגבש קווים מנחים להמשך הטיפול הניתן בשורדים, במשפחותיהם, ובמשפחות חטופים שהושבו כחללים – ולהעבירם לידיעת קופות החולים. נמשיך לפעול יחד עם קופות החולים לקידום מענים מותאמים בהתאם לצורך, ולליווי תהליכי חזרה הדרגתית לבריאות, לתפקוד ולשגרה”.
