ביהמ"ש המחוזי דחה בימים אלה את עיכוב הביצוע שהגישה האם

בית המשפט המחוזי דחה השבוע בקשה לעכב פסק דין, אשר קבע כי הילדים יועברו מחזקת אמם לחזקת אביהם, לאחר שנמצא כי האם מבצעת "מניפולציה מתוחכמת" ומסיתה אותם נגד אביהם.

ההחלטה החריגה ניתנה לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע כי האם מבצעת ניכור הורי מתוחכם, העלול להוביל לנתק מוחלט בין הילדים לאביהם.

לדברי עורך הדין אבי גפן, המייצג את האב, מדובר באחד המקרים הבודדים בהם בית המשפט בישראל הורה על העברת משמורת מהאם לאב בשל ניכור הורי, תוך קביעת הסדרי ראיה מצומצמים לאם במרכז קשר.

הסכסוך בין בני הזוג פרץ לפני יותר מעשור, בשנים הראשונות לנישואיהם, אז התגוררו בארה"ב. הסכסוך כלל צווי הרחקה והליכים משפטיים מורכבים. בשנת 2018 הוציא בית הדין הרבני גט לחומרה נגד בני הזוג, עת הגיע האב לישראל, בעוד האם והילדים נותרים בארצות הברית.

שנתיים לאחר מכן הגיעו האם והילדים לישראל והתיישבו בעיר בשרון. בית המשפט קבע אז כי המשמורת תהיה נתונה בידי האם, והילדים החלו את לימודיהם בעיר. האב התגורר בעיר בשפלה, ונהנה מהסדרי שהות נרחבים עם ילדיו.

במשך כארבע שנים נדמה היה כי ההסדר בין בני הזוג מתפקד כהלכה, והילדים שמרו על קשר רציף עם שני הוריהם. אולם מתחת לפני השטח החל, לעדות האב, תהליך הרסני, שהדאיג אותו מאד.

לנוכח זאת, בתחילת 2024 הגיש האב, באמצעות עו"ד אבי גפן, תביעה להעברת האחריות ההורית על הילדים לידיו, תוך דרישה כי הסדרי השהות של האם יתקיימו אך ורק במסגרת מרכז קשר. טענתו המרכזית הייתה כי האם יוצרת בלב הילדים כעס וניכור כלפיו, באופן ערמומי ומתוחכם.

בקשתו של האב נדונה בבית המשפט למשפחה בראשון לציון בפני השופט עובד אליאס. האב טען בבקשתו כי התנהגות ילדיו לוקה בבעיות קשות, ובעיקר בכל הנוגע להתנהלותם כלפיו. לדברי האב, זמני השהות אמנם מתקיימים כסדרם, אך במהלכם בתו "אינה נמצאת עמו" – מתייחסת אליו בריחוק ונוקטת לשון מבזה.

לגרסת האב, גם הבן, אף שניסה להתרחק ממוקד הסכסוך, הושפע מהסתת האם, והחל "מדבר מגרונה".

לנוכח הטענות מינה בית המשפט למשפחה מומחים מטעמו לבחינת המצב המשפחתי, אך האם סירבה בכל תוקף לשתף עימם פעולה.

מומחית בכירה לבחינת ניכור הורי שמונתה לטפל במשפחה, הודיעה לבית המשפט כי אין טעם בטיפול לנוכח חוסר שיתוף הפעולה של האם. מומחה לפסיכולוגיה, שמונה תחתיה לבחינת המסוגלות ההורית של ההורים, נאלץ גם הוא לגבש חוות דעת מבלי לערוך בדיקה מלאה לאם, בשל סירובה לשתף פעולה

חוות דעתו של המומחה לפסיכולוגיה הייתה חריפה במיוחד. הוא הצביע על קשיים מהותיים בהתנהלות האם, שלדבריו גורמת לנזק ממשי לקטינים, וקבע כי היא מסיתה אותם וגוררת אותם לקונפליקט נאמנויות חריף. עוד קבע כי מסוגלותה ההורית "נמוכה מאוד וכי היא מתמקדת בצרכיה בלבד", והמלצתו הייתה להעביר את הילדים למשמורת האב.

רשויות הרווחה בדילמה

העובדות הסוציאליות באגף הרווחה בעיר מגוריה של האם, מצאו עצמן בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, הן אישרו את מסקנותיו של המומחה, ובכלל זה את קביעתו בדבר קיומה של הסתה של הקטינים נגד האב, על ידי האם

מצד שני, הן הביעו חשש מהסעד הקיצוני של העברת המשמורת, והמליצו להעניק לאם "הזדמנות נוספת" לשתף פעולה. בד בבד, הדגישו, כי ההמלצה ניתנת "לעת הזו" בלבד, וכי אם חוסר שיתוף הפעולה מצד האם יימשך – המלצתן עשויה להשתנות.

האזהרה שלא נשמעה

ביוני 2024 העניק בית המשפט לאם הזדמנות אחרונה. השופט ע' אליאס קיבל את המלצת הביניים של העובדות הסוציאליות, הורה על טיפול רגשי לילדה והפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית במכון שלם.

עם זאת, כלל השופט אזהרה חמורה בהחלטתו כלפי האם, לפיה, אם לא תשתף פעולה, יכול ויינתן פסק דין המורה על מעבר הילדים למשמורת מלאה אצל האב, תוך קביעת זמני שהות מפוקחים עמה, וללא כל דיחוי נוסף".

האזהרה לא הועילה. האם המשיכה להימנע משיתוף פעולה: סירבה לשלם את חלקה בתשלום עבור חוות הדעת של מכון שלם, לא קיימה את הוראות האבחון לילדה, ואף טענה כי "מבחני המסוגלות ההורית פוגעים בפרטיותה". בסופו של דבר הודיע מכון שלם כי לא הצליח ליצור עמה קשר.

התסקיר החסוי שחשף את האמת

בפברואר 2025 התקיים דיון חסוי בלשכתו של השופט אליאס עם העובדות הסוציאליות, ללא נוכחות הצדדים. עדותן חשפה תמונה קשה: המצב בבית האם הוגדר כ"מופרע", ונאמר כי מתקיימת "סימביוזה עזה ורעה מאוד" בינה לבין הילדים, לצד קביעה כי היא "מסיתה ומנכרת מאוד". העובדות הסוציאליות גם צירפו אזהרה חמורה: "אנו דוהרים בוודאות למצב של נתק מוחלט בין הקטינים לאביהם, שלא ניתן יהיה עוד לתקנו"

חרף הדברים החמורים שבפיהן, נמנעו העובדות הסוציאליות מלהמליץ על העברת הילדים למשמורת האב, וטענו שיש להשאירן אצל אימם, לדבריהן, מחשש שהאם תמשיך להסית אותם באמצעות שיחות טלפון – וכך עלול להיווצר מצב שבו הילדים יברחו חזרה אליה.

החלטה נדירה: העברת הילדים לחזקת האב

ב־22 במאי 2025 ניתן פסק השופט ע' אליאס כי נוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד האם, כי יש לקבל את עתירת האב במלואה. השופט אליאס תיאר בפסק דינו את התנהלותה של האם בצורה חריפה:

"כאי בודד, כמעין כת מבודדת, בתוך כלל ההתנהלות מסביב, ללא קבלת כל מרות של המתנהל מסביב, מבלי לקיים החלטות בית המשפט חרף התראות, ללא כל מורא, ובאופן שלא ניתן לדעת עד תום מה בדיוק מתרחש שם".

השופט אליאס קבע בפסק דינו כי מדובר ב"מניפולציה מתוחכמת": האם ממשיכה לשלוח את הילדים לאב, אך "פוגעת אט־אט ובהדרגה מתמדת ועקבית בנפשם הרכה וביחסם למשיב". השופט אליאס גם הביע תרעומת על עמדתן המבולבלת של העובדות הסוציאליות.

"לא ברור כיצד ניתן לטעון כי אנו דוהרים במהירות ובוודאות למצב של אי קשר מוחלט בין האב לילדים, בשל הניכור וההסתה הקשים של האם, מצב שגם על פי עמדת העובדות הסוציאליות יהיה כזה שלא ניתן עוד לתקנו ולאחותו, ובד ובד לטעון כי בשל המורכבות והחשש שהדברים יסלימו, ההמלצה היא להותיר המצב כמות שהוא

השופט אליאס אף קבע כי אין זה סביר וראוי להמתין שינותק הקשר בין הקטינים למשיב ורק אז להתערב שכן ראוי שהטיפול בניכור הורי יהיה טיפול מונע מלכתחילה.

פסק הדין כלל סעדים דרמטיים: העברת המשמורת לאב, מעבר מקום מגורי הילדים מהשרון לשפלה, רישומם למוסדות חינוך בעיר מגורי האב, והגבלת הסדרי הראייה עם האם למרכז הקשר בלבד. בנוסף, חויבה האם בתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 שקלים

האם לא שבעה נחת מפסק הדין שניתן בעניינה, אך רק לאחר חודשיים ממעבר ילדיה לבית אביהם, טרחה להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי אליו צורפה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

בערעורה טענה האם כי לא הוכח כל ניכור הורי מצידה, זמני השהות התקיימו כסדרם, והקטינים נהנו מקשר טוב עם אביהם. לטענתה, פסק הדין גורם לילדים נזק ממשי, שכן הם למדו בעירה שבשרון, קיימו שם חיי חברה עשירים ושגרת חיים יציבה, וניתוקם ממוסדות החינוך והקהילה בעיר פוגע בהם פגיעה קשה ובלתי מידתית.

לטענת האם היא דווקא שיתפה פעולה עם ההדרכה ההורית, בעוד שהאב נמנע מכך, וסירובה לשתף פעולה עם מכון שלם נבע מהדרישה להעביר לעיונו את חוות דעתו העוינת כלפיה של המומחה לפסיכולוגיה מטעם בית המשפט.

האם טענה כי סברה כי החלטת בית המשפט על בדיקתה במכון שלם נועדה להענישה תוך התעלמות מטובת הקטינים.

בתגובתם לערעור שינו העובדות הסוציאליות את עמדתן. לדבריהן, כעת הן משוכנעות כי האם בתחכומה הרב מסיתה את הילדים. לדבריהן מדובר ב"ישורת האחרונה מבחינת גיל הילדים", והביעו תמיכה מוחלטת בהחלטתו של השופט אליאס.

"מעשה עשוי": דחיית עיכוב הביצוע

השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי דחה השבוע את בקשת האם לעיכוב ביצוע פסק הדין. הוא ציין כי פסק דינו של בית משפט קמא "לא ניתן בחלל ריק", וכי הסעד שנקבע התבסס על "התרשמותו החד־משמעית מהנזק המתפתח העלול להיגרם לקטינים".

נימוק מרכזי בהחלטתו של השופט ויצמן היה אופיו ההפיך של הסעד: "בחינת מצבם של הקטינים והקשר עם כל אחד מהוריהם תיעשה בכל עת, ובהחלט אפשר שהסדרי השהייה ישובו אל מתכונתם הרגילה".

נימוק נוסף היה השיהוי בהגשת הבקשה: הילדים כבר עברו לחזקת האב ב־15 ביולי ונרשמו למוסדות חינוך בעירו. "למעשה עסקינן ב'מעשה עשוי'", סיכם השופט.

פסק הדין ניתן בימים אלה, והשופט התיר את פרסומו בכפוף לשמירה על פרטיות הצדדים. טרם נקבע מועד לדיון בערעורה של האם.