תא"ל (מיל') אורן סולומון, לשעבר ראש חטיבת הלחימה באוגדת עזה, מספר בראיון לערוץ 7 על תחושותיו בעקבות הסרטון שחשפה אילה חסון ובו תיעוד ממסוק קרב שעקב אחרי טנדרים שעליהם כמאה מחבלי נוח'בה חמושים היטב – אך לא ירה לעברם – מסוק שהוזנק לבקשתו.
סולומון נזכר בקרב הקשה שבו לחם לצד בנו ושני שוטרים נוספים. יחד בלמו את המחבלים בקצה יער רעים באמצעות מאג שהוריד מטנק נטוש. בכך, לדבריו, הצילו עשרות פצועים שנמלטו למקום.
בדבריו מתאר סולומון מתקפה משולבת של מחבלים לקראת השעה עשר, לאחר מספר תקיפות מחבלים כולל ירי RPG. משמאלו זיהה 2-3 מחבלים שמסתערים ובעודו יורה לעברם מהמאג זיהה בצד ימין שני מחבלים נוספים שמדלגים ומסתערים ממרחק של כשלושים מטרים.
הוא והשוטרים הגיבו באש, ובמקביל הוא התקשר לאוגדה שוב לבקש כוח עזר כי עם אקדחים ומאג לא יוכלו להגן על האזרחים במקרה של מתקפה ממספר כיוונים. "הם אמרו לי שאין כוחות. כל הכוחות לוחמים. ביקשתי שכשיהיו כוחות שישלחו, ובינתיים שישלחו מסוק קרב".
כעבור זמן מה האוגדה מחברת את אורן למסוק קרב באמצעות קצין שתפקידו לקבל מידע מהכוח שבשטח ולהעביר אותו אל הטייס ולמעשה להכווין אותו אל המקום בו הוא נדרש. הקצין, מסתבר, הוא במקרה מפקדו של בנו של אורן.
אורן מדייק את המיקומים של המחבלים ואת מיקומו עם הניצולים, אך במשך דקות ארוכות המסוק לא יורה. הקצין המקשר פונה לאורן ואומר לו שלא ניתן לירות כי אין זיהוי מספיק והמסוק נדרש במקום אחר. אורן מקבל את הטענה ו"חשבתי לתומי במשך כמעט שנה שהמסוק לא יורה כי הוא לא מזהה מספיק טוב את האזרחים ואת המחבלים בין העצים. כך חשבתי והרגשתי שזה בסדר ושהנוכחות שלו נתנה לנו חצי שעת חיים".
אלא שכראש צוות תחקירי הצבא הוצג לאורן הסרטון כעבור כשנה ובו הסתבר שהמסוק זיהה היטב כעשרה טנדרים עמוסי מחבלים חמושים, "אותם מחבלים שסיימו לטבוח במסיבה ונסעו לבארי כדי לבצע את הטבח הגדול בבארי. שאלתי אותם איך יכול להיות שהוא לא ירה במחבלים. זה הרי אירוע ענק. המתחקרים ענו לי שהם שאלו את הטייס, והוא אמר שהוא לא זיהה אם זה מחבלים או כוחותינו. הם הסתפקו בתשובה הזו".
סולומון מספר על הזעזוע מהתשובה שבעקבותיה קרא מספר פעמים למפקד פיקוד דרום לדרוש תחקיר מקיף יותר מחיל האוויר ומצוות התחקירים על מנת ללמוד מהתחקיר המקיף באופן עמוק יותר מה נכון ומה צריך טייס לעשות על מנת לוודא זיהוי כאשר בפניו סימן שאלה לגבי מטרה כלשהי, וזאת לטובת הפעם הבאה, כלשונו.
"הם מתעקשים לטייח ולטשטש ולהסתפק בתשובה הזו. אני עומד על כך שגם אם דובר צה"ל יגיד שבדקו וחקרו, זה שקר. הם לא חקרו את העניין הזה כפי שנדרש, וזו בעיה חמורה מאוד שמייצגת את כלל תחקירי צה"ל שתיחקרו לפרטים את האוגדה והחטיבות ואת כל דרגי השדה, אבל כל מה שקשור לפיקוד דרום, למטכ"ל, לאגף המבצעים ולחיל האוויר טושטש, טויח והועלם בכוונת מכוון כדי להוריד ולהסיר מהם את האחריות".
סולומון מבהיר כי בכוונתו להמשיך לפעול על מנת לחשוף את האמת שהוסתרה, גם כדי להגיע לחקר האמת וגם כחלק מהמחויבות למשפחות השכולות. "מהיום הראשון התחיל תהליך מתואם ומנוהל היטב של הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, של צוות אלופים כולל דובר צה"ל הגרי ועוזר הרמטכ"ל ואגף המבצעים כדי להעביר נרטיב שלפיו אנחנו כמטה פיקוד דרום פעלנו נכון וכוחות בשטח הם שפעלו שלא כמצופה".
עוד מציין סולומון כי התחקיר שהוא עצמו ערך כמי שעמד בראש צוות התחקירים של אירועי השבעה באוקטובר, חושף את חוסר התפקוד של הפיקוד הבכיר בצה"ל, ואת העובדה שמי שתפקד כראוי היו הלוחמים והמפקדים בדרגי השטח. "בניגוד גמור לנרטיב שהשתרש בציבור", הוא קובע.
אך מעבר לשאלת הטיוח שאחרי, עולה השאלה לגבי התנהלותו של הטייס במסוק הקרב ובחירתו שלא לירות. על כך משיב סולומון ואומר כי אינו רוצה להיכנס לשיקוליו של הטייס שאולי טעה ולא הבין את המציאות, אולי הכאוס הוא שבלבל אותו, אם כי ברור שהיה עליו לסכן את עצמו יותר, לרדת נמוך יותר כדי לוודא את המציאות שעל הקרקע ולדרוש מהחטיבה מקור מידע נוסף כדי לוודא, אולי מהחטיבה ואולי ממסק"ר נוסף. סולומון מעדיף שלא לעסוק בכך אלא להתמקד במה שיוכל לסייע לצבא ללמוד עוד לקראת העתיד, כדי שכל טייס מסוק יידע כיצד לנהוג כשדברים לא ברורים לו.
